איך אפשר לכתוב כתבה על הגראנג' מבלי להקדיש יותר מכמה מלים על פרל ג'אם- להקת הגראנג' הגדולה היחידה שפעילה באופןרצוף מאז שנות ה-90? ואיך אפשר לדבר על הגראנג' מבלי להזכיר את מארק לאנגן לשעבר מהסקרימינג טריז, את מאדהאני ואת המלווינס- שתי להקות ותיקות שעדיין פעילות היום? כדאי שכותבי המוזיקה בישראל יבינו: נירוונה היא פסיק קטן בתולדות מוזיקת הגראנג' והערך המוזיקלי שלה הרבה יותר קטן ממה שמיוחס לה.

או שזה היה מיחזור של אופנה מתחילת שנות השמונים רק בלי בוטוקס והסרת שיער בליזר? תוכלו לשתות למברוסקו, לרקוד לצלילי בריטני ספיירס ולשחק כדורגל עם נעלי עקב.
בנתיים לך תקנה חולצת פלנל, כי עוד שנה תראה ''מזה פאסה''.

רק טוב יצא מחזרת הגראנג'.

אופניתית באמת היה זוועה, אבל היי, מטרוסקסואלים לא עושים מוזיקה טובה בדרך כלל.