שלום לכולם,

השתתפתי עם ספר שירים שכתבתי בשם: "והם התארכו זה לקראת זו"
זו הזדמנות שלי לשתף אתכם בכמה שירים קצרים מתוכו:

להודות לך בלבן
להכות בך בלבן
להצליף בך
בנשימות קצובות
בפעימות
וללטפך


שא אותי בידיך
רומם אותי במערבולות גופך
לגרם מעלותיך

השיר הבא נקרא נדודי שינה:

עד אשר ישוב הים מזעפו
עד אשר תשכך הסערה
עד אשר ישקטו המים
והספינה תשוט ברוגע ובקלילות
בנהר החלומות

שיר לפני אחרוו שאטריח אתכם איתו:

מידתך כמדת הזכר
והם (שחובקים אותו) מדתם כמדת המשורר
ולא כמדת השור הזועם
הרץ אל מותו
ברחובות פמפלונה


והאחרון נקרא במות אויבי:
במות אויבי
במות האם
לא אשמח בנפול אויבי
במות ביטני מן התאים ללא כאב
בנפול רעי אבכה עלינו
במות האם
אתיפח


תודה
בנצי וידר

שופטי פרס השירה אשמים בהדרדרות המוסרית בתחום. הם נגועים באינטרסנטיות שתוצרתה פרסים בשפע לבינוניות, ובמקביל הדרת המצטיינים באמת.

היום אתה עוזר לי מחר אני עוזר לך, והרבה כסף נשאר במשפחת עלובי השירה. מירון...חמוטל...

בתחום השירה עובד רק כלל אחד: "שמור לי ואשמור לך " היום מירון איזקסון נבחר על ידי חמוטל בר יוסף ואתמול או מחר תקבל את הפרס חמוטל כאשר איזקסון יהיה איש חבר השופטים. המסחרה הזו קיימת כבר שנים בשתיקה בקריצה מצד ה"עסקונה". לא איזקסון ולא חמוטל הם משוררים דגולים אבל היות העסק מכור, טובים מהם מקופחים ונשארים באלמוניותם.
הבוז לכם.

ישעיהו קורן הוא מהסופרים הטובים בארץ אם לא הטוב שבהם. ברכות מקרב לב!

אנא "מעריב" נכבד, ספר לנו משהו על הסופר ישעיהו קורן. הרי הוא-הוא נושא הכתבה.