פשוט לא ייאמן שהכותב מרצה לתקשורת וטוען שהוא מבין בסדרות טלוויזיה. הוא מביא כדוגמה את אבודים, סדרה שהסתיימה לפני יותר משלוש שנים וידועה בעונה האחרונה המאכזבת שלה (למרות שהפרק האחרון לא היה רע). מעניין שהוא לא טרח להזכיר את שובר שורות שהסתיימה לפני מספר חודשים, והייתה אירוע טלוויזיוני ותרבותי ענק. הוא מדבר על הטלוויזיה ומביא כדוגמה את בית הקלפים- סדרה מהפכנית בתוכנה ובצורת השידור שלה (סדרת סטרימינג מבית נטפליקס), שזה בדיוק יוצא מהכלל. הסדרה מבוססת על סדרה בריטית, כך שאני בטוח שיהיה לה סיום שיסגור את כל הקצוות.
ובנוסף לזה הוא מזכיר ריאליטי ישראלי כהשוואה לסדרות דרמה אמריקאיות. לא נכון להשוות את הטלוויזיה הישראלית לזו האמריקאית ולא ריאליטי לסדרות דרמה.

יש הרבה דוגמאות לסופים שסוגרים את כל הקצוות בצורה לא צפויה (לאוו דווקא טוויסטים למיניהם - שהפכו לגימיק די שחוק).

עם זאת חשוב שגם סוף פתוח או סוף שאינו סוגר את כל הקצוות יהיה מקורי ולא שרירותי.
אחרת זה סתם זלזול בצופים.

בספר לא משאירים את הקורא תלוי באוויר.
למשל ב-"סוכן מחוק" סיימו את הסדרה בכך שמייקל ופיונה מגיעים ליעד כלשהו, כנראה אירלנד ושם הם יחיו, סאם והבחור ששכחתי את שמו נשארים במיאמי וממשיכים לעזור לאנשים.
זה סוף טוב לעומת סוף שלא מראה מה קרה להם