נדמה לי שהגיע הזמן לוותר על הכוונה הנאצלת להעניק חופש דיבור לכל מגיב באשר הוא. יש תגובות שאינן ראויות, ואין שום סיבה להעלותן. כמובן, בראש ובראשונה תגובות שהן נאצות גרידא, אבל מיד אחר כך אפשר לוותר על תגובות שכל כולן השתלחות בכותב. ללא הסבר, ללא נימוק, סתם השתלחות. למשל, את פלצנית, של הוגה הדעות מר ארמוזה.
טוקבקים אינם אמורים להיות אכסניה לצואה מילולית, ואינם אמורים לתת פתחון פה לאנשים שמבקשים לסתום פיות של אחרים.

לבד בברלין אכן ספר שובה לב שמשרה על הקורא את אווירה ומכניס אותו לנבכי נשמתם של האנשים הקטנים, הטובים והרעים של התקופה האפלה. לעומתו, בארצי הזרה לי, למרות הכתיבה הסבירה, נראה באופן כללי כניסיון הצטדקות עלוב של מי שהיה פעיל ברמה כזאת או אחרת בזוועות השלטון, או כמו שמנסה להציג את עצמו, נהנה מהשאריות תוך שהוא חושב רק על עצמו. זה ספר אגוצנטרי ומתחסד, ונראה כמו ניסיון לפברק כתב הגנה עצמי. הוא ממש לא מגיע לשיאים הרגשיים של לבד. מיותר. אחרי לבד בברלין רציתי מאוד לקרוא ספר נוסף של הנס, אחרי בארצי לא בטוח שאקנה את החדש.