הרפתקאתה הפוסטציונית למדי בעבר, נראה שלא תרמה ליכולותיה העכשוויות בתחום. וראה ספרו של פרופ' אפרים קירש על רמת עבודותיהם של פוסטציונים ידועים. טוב, המילה 'רמה' אינה במקומה. סתם זייפנות והמצאות נשמע יותר מתאים. ברור שהעזתה לנטוש את הפוסטציונות, גם אם מעט מדי ומאוחר מדי, תניב יריקות מכוון יציע המכובדים של 'הארץ' ודומיהם.

אבל אפילו הציטוט היחיד שהבאתם אין בו טיפה של אובייקיביות:
''ישראל היא סיפור הצלחה בקנה מידה בינלאומי... מדינה שיש בה חופש דיבור רב ותקשורת חצופה וחודרנית''
ברמה ההסטורית, חופש הביטוי עוד לא הוכח כ''הצלחה''. נצטרך לחכות עוד 500 שנה כדי לדעת אם זה נכון

בתור אחד שקרא את הספר, אני מוכרח להסכים עם הקווים הכלליים של הנקודות שהעלית. הם מתחברים לי היטב, וזאת משום שקראתיו. לעומת זאת, עבור מי שטרם קרא את הספר, קשה להקיש מתוך הביקורת שכתבת על טיבו האמתי, שכן עסקת בעיקר בנטיותיה הפוליטיות של המחברת ובחולשות מראי המקום . אינני מבקש לשפוט אותך. ייתכן מאוד שקימצת במילים משום שכך הוכתב לך ע''י עורכי האתר. אלא שעם כותרת וכותרת משנה כה ''מפוצצות'', הקורא מצפה להנמקות משכנעות. הביקורת שלך, בכללה, מזכירה תמצית של משוב של מרצה לעבודה סמינריונית. לא נכנסת לפרטים, לא ניתחת פרקים חשובים, לא עמדת כלל על הסוגיות שהספר מעלה או לא מעלה, ובמילים אחרות פשוט לא כתבת ביקורת של ממש. כמובן שלא ציפיתי לניתוח אקדמי באתר מקוון של עיתון יומי, אבל מאידך, מאחר והאתר נדרש לביקורת של ספר עיון היסטורי של חוקרת מוכרת, יש מקום להתייחסות רחבה יותר, שכן סביר להניח שהקורא המשכיל המגלה עניין בהיסטוריה הוא זה שייכנס לקישור ויקרא את כתבת הביקורת. מכתיבתך עולה כי אתה אדם משכיל ובעל כושר ביטוי מחודד. חבל מאוד שזו התוצאה.

מה זה ספר של היסטוריונים ישנים?
לספר את הנרטיב הציוני?? השתגגת פרופ' שפירא?
תנו לנו ביקורת אנטי קולניאניסטית-ציונית, תני לנו ספורי זוועות שעשינו בפלסטינים שהפכו לעם כידוע רק לאחר קום הציונות..
תני לנו שאיפות התפשטות, דיכוי של הילידים ועוד... אז יהיה לנו מעניין...