מגיע לכם אוסקר .. סדרה מיוחדת .. מעריץ וממליץ מאוד

סדרה מרתקת הכי יפה שיצאה בארץ שחקנים מקצועים צילום חד סאונד פגז גאווה שאפו

מראה כמה היא תלושה מהמציאות.
גם מהסבל של הפלשתינים בשטחים,
וגם מההוייה וההתנהלות של הצבא בפעילות מבצעית. לא צריך להיות בדובדבן דווקא, כדי להבין עד כל הסדרה הזאת היא קישקוש מקושקש מהתחלה עד הסוף, והקשר שלה למציאות המבצעית דומה לקשר בין סצנות מסרטי רמבו לטירונות של בביסל''ש. מגוחך לא רציני ולא ראוי לדפוס

כל שבוע מחכה שיבוא יום ראשון לצפות בזה,קאסט מדהים ושחקנים משכנעים ביותר,רק חבל שכל פרק נגמר כל כך מהר

כל השמאלנים התלהבו מהסדרה האם בגלל שהיא סדרה טובה או בגלל שהיא מראה מה הישראלים האכזרים
עושים לפלשתינים

גם אני , כמו כולם כנראה, נהנה מהסדרה. אלא מה? המסר של הסדרה הוא בעייתי מאד. ראשית, וכפי שגם נאמר בכתבה, קיים עיסוק מאסיבי ההצגת הפנים ה''אנושיות'' של האויב (והפעם - מי שהוא אויב גם לדעת אנשי שמאל - ארגון החמא''ס). אז נכון. לכל אויב יש פנים אנושיות, ביחס לאהוביו. אבל כאשר אומה נמצאת בלחימה, וכל יום יש חדשות על מעשה אכזריות וזוועה אחר של אותו אויב, הצגת ''אנושיותו'' איננה מסייעת ליכולת העמידה והתמודדות עמו. במילים אחרות, ניתן להציג היום פנים ''אנושיות'' של קציני וורמאכט שגם עסקו בפשעי מלחמה. זה חומר קולנועי מצוין - לאירועים שהסתיימו לפני שבעים שנה.
אך זו הבעיה הקטנה, שניתן להתווכח עליה. הבעיה האמיתית היא הסימטריה שהסדרה יוצרת בין הישראלים והחמאס. הם מפוצצים שבוי? גם אנחנו. הם מתעללים בשבוי? גם אנחנו. אנחנו חומלים על חסר ישע פצוע (בת המחבל)? גם הם, אוספים את מי שאינם מכירים ומטפלים בו. אצלם פעיל השטח מורד בממסד? גם אצלנו יש אנרכיה, וכו'. המסר הוא: אנחנו והם זה אותו דבר. אז לעזאזל בואו נעזוב את המלחמות הטפשיות שהופכות את כולנו לרעים, ונצעד אל השקיעה.
לצורך המסר הזה, מגויסים גם אי דיוקים קלים.