תגובות עד כה: 3 תגובות, ב- 3 דיונים. הוסף תגובה 3.  קריסת האינדיוידול     אבי,    26/09/04 10:02 הבלש הפרטי, גיבור המערבונים ולעיתים גם הפושע הם שרידים של אמריקה החופשית של המאה התשע-ערה בתוך הקולקטיביזם של המאה העשרים. הבלש לוקח את החוק לידיו, מתעלם משירותי המימסד (המשטרה) וחותר כמיטב הבנתו להשגת צדק, שהוא תיד צדק אוניברסלי שהקורא מסכים איתו. הגב לתגובה זו 2.  אולי תנסי לכתוב בצורה ברורה     יוסי,    25/09/04 23:30 יותר? אוקיי, פוסט מודרניזם וכל החרא הזה, אבל קצת קשה להבין איפה המשפט מתחיל ואיפה הוא נגמר. כל משפט הוא פסקה שלמה, עם אלף פסוקיות בדרך. זו כתיבה גרועה, בלי להיכנס לתוכן. ולדוגמא: צורה ספרותית נוספת שכלולה בז'אנר (ולא דווקא מובחנת באופן מוחלט) היא זאת שאינה מצמצמת את הסיפור השני שהוא, כאמור, המציאות של הסיפור הנקרא, לכדי בילוש רגיל אחר האמת, אלה שזה תופס את המקום המרכזי, עד כדי שהקורא עשוי לתהות לא רק מה קרה בעבר, אלא גם – מה ייקרה בעתיד - כשהמסתורין מתפקד כנקודת מוצא. סליחה?! הגב לתגובה זו 1.  משהו חשוב ששכחת לציין על     הסופרים,    24/09/04 10:37 כמעט כל סופרי הפשע הידועים ישבו תקופות בכלא. בתיה גור לא נראה לי שישבה ורואים את זה בספרים שלה שהם פחות לטעמי. הגב לתגובה זו