תגובות עד כה: 42 תגובות, ב- 33 דיונים. הוסף תגובה 33.  מתלבטת אם להמשיך לקרוא     יפעת,  ירושלים,    14/02/05 11:52 נכנסתי לאינטרנט בכדי לגלות אם עלי להמשיך לקרוא את הספר שכן אני די סובלת. עד שיוצא לי להיות חולה בבית עם ספר שמן, חבל לבזבז את הזמן. אני אחפש עוד ביקורות (אשמח להמלצות). בנתיים אני מסכימה עם הנאמר בכתבה, הספר נראה ילדותי ודוחה (אחרי שלושה עמודים הסופר משתמש בכל ההטיות של הפועל ''זיון''), למרות כמה מחשבות מעמיקות על עולמם של האנשים האפורים והמדוכאים. הגב לתגובה זו 32.  מה אתה רוצה?     אהוד א',    13/02/05 19:22 מתוך מאות המילים שלך, רון, אינספור מוקדשות לסקירת עיתונאים כותבים. אתה עצמך ערכת את הסקירה הזו עשרות פעמים. אין פה עורכים (שעוד לא כתבו רומן ושכן)? מה שפחות ברור זה מה הרלוונטיות של ההיסטוריה הזו לספר שביקשת לכתוב עליו? הקריאה האינפנטילית בביוגרפיה של הסופר היא דחף בלתי אינטלקטואלי. הקריאה ובוודאי ניסוח ביקורת על הטקסט אמורי ם לייצג תהליך מחשבתי. יאללה, יאללה איתך. הגב לתגובה זו 31.  קראתי. חרא של ספר     דרייפוס,  תא,    12/02/05 07:06 קשקוש מתפלסף. ספר מתח? הצחקת אותי אלפר הגב לתגובה זו 30.  לא מצאתי מה לקרוא באתר     שלומי,  ת''א,    11/02/05 00:34 מרוב כותרות לא מעניינות, לא שום דבר מקורי ולא שום דבר נוצץ, למעמיק אף אחד לא ציפה, נכנסתי לקרו את המוכר הדינוזאור המדושן עונג-רון מייברג, מעולם לא נהניתי לקרוא דבר אחד כתוב שלו, ''המוסף'' היא אחת התכניות הטובות ביותר שהיו בטלויזיה אי פעם, אבל בכתיבה זה מש לא מעניין. אז ניסן, חבל אולי שרז עזבה לא קבלת את מאיה פלדמן, לא שאני מאמין בקידום חברים, אבל היא לפחות הצד הפחות שחצן של ניר ברעם. הגב לתגובה זו 29.  למיברג קורה משהו טוב  ל"ת      רן,    10/02/05 23:55 הגב לתגובה זו 28.  לא בזבזת את זמנך     ג'ורג',  בנימינה,    10/02/05 19:52 רון, לא בזבזת את זמנך, קיבלת איזה תשלום צנוע, אני מניח, מהאתר. אל תזלזל בזה, לא נותרו הרבה מקומות שמוכנים לשלם לך על זמנך ועבודתך. משעשע שתוך כדי ירידה על המדור 'מה אקנה באמזון' בעיתון, אתה לא מצליח להתאפק ומספר לנו מה תקנה באמזון. הגב לתגובה זו 27.  אלפר-מבקר ועורך איכותי     אלה,  ת''א,    10/02/05 10:11 כשאלפר היה המבקר ב''הארץ'' הטור שלו היה הדבר הראשון שקראנו. מאז שנכנס לתפקיד העורך , הפך המוסף מעניין יותר רבגוני וצעיר. הוא גם מוזיקאי מחונן . למרות הביקורת הטרחנית של מייברג, ארכוש את הספר. רוגל אלפר מוכשר וגם אם הספר הוא נפילה, היא בטח נפילה להטוטנית ושווה לחוות אותה. הגב לתגובה זו 26.  אדמונית ברבונייה לא נשכח  ל"ת      בני הדייג,    10/02/05 07:56 הגב לתגובה זו 25.  ביקורת מהממת רון מתי הספר?     צלחתי,    10/02/05 01:56 באמת אחד הדברים הנוראים במעריב נעוץ באורכן של הכתבות. את הכתבה הזו פשוט צלחתי בשקיקה כמו הייתה צלחת של חמוצים. כל הכבוד על היושר העיתונאי. אני יודע כמה קשה לבקר אדם שמן הסתם תתקל בו. מה גם שאין ספק שכל מילה שרירה וקיימת בסלע. מופלא! הגב לתגובה זו          לא הגזמנו קצת?  ל"ת          פיגו,    10/02/05 15:24 הגב לתגובה זו 24.  למה?     דן בראון,  מסצ'וסטס,    09/02/05 12:22 מיברג, היית חייב להזכיר לנו את התכנית ההיא בערוץ 8? עד שהצלחנו לקבור אותה במעמקי תודעתנו? אלוהים וכשאתה כותב שאתה זוכר את ימיך כמבקר טלוויזיה ועורך, האם אפשר לזהות שם איזו ערגה? קנאה אפילו? הגב לתגובה זו 23.  לא ממוקד     ירדנה,  ירדן,    09/02/05 12:05 עם דוגמאות כל כך שונות ומגוונות לעיתונאים שהוציאו פרוזה - המינגוויי, וולף, גרוסמן (קול ישראל וכותרת ראשית - למגיבה שלא ידעה), שלו וכו' - כל הנקודה של מיברג מתפספסת. אין חוקים ואי אפשר להכליל. מכיוון שספרות היא לא מקצוע שמפרנס מההתחלה (ולרוב לעולם לא), סופרים באים ממקצועות אחרים - עורכי דין, עיתונאים, אנשי פרסום ועוד. אתה לא יכול, ולא מצליח, לומר לנו מה משנה העובדה שהיו עיתונאים, ואיך היא משפיעה על הכתיבה. הגב לתגובה זו 22.  ראיתי את אלפר אצל אסף הראל     מאיר,    09/02/05 10:28 והזדעזעתי. האמת? רחמנות. טיקים, שטיקים, עילגות, עברית בסיסית, פחדנות, התרגשות, אמירת הכלום. אסף ריחם עליו וטוב שכך. אחרת הוא היה מתחיל לבכות או להשתין בשידור ישיר. ואם עורך הטוקבק שלי לא יצנזר: אלפר הוא אחד האנשים הכי מכוערים שבהם נתקלתי במשך 28 שנות חיי. רון מייברג היה ונותר הגדול מכולם. הגב לתגובה זו          וואלה? אז כנראה שרק שי גולדן         היידי,    10/02/05 13:43 שכעיתונאי אני מאוד אוהבת ומעריכה את כתיבתו, על סגנונה ועל תוכנה - מסוגל להראות את פניו בטלוויזיה מבלי להיות נבוך אח''כ חודשיים. הבנאדם עובר מסך, ועל אף טענותיה של אימי בדבר פרצוף מעט מרושע, אני טוענת שמדובר באחד החתיכים. אבל אינטלקטואל גבוה עושה לי את זה, אין ספק שזה משפיע. הגב לתגובה זו          צא דיבוק         החפץ חיים,    09/02/05 13:22 קודם כל אלפר אינו מכוער - ואינני חבר שלו או משהו - שנית יש גבול לתועבה גם בטוק-בק ואני קורא למערכת למחוק את דברי קודמי ולשלוח אותו לשטוף את פיו טוב טוב. הגב לתגובה זו 21.  אלפר גם הוציא דיסק תמוה     רן,    09/02/05 09:52 דיסק הזוי בשם פסיכופט צעיר שיצא לפני כמה שנים וכמובן נשכח בשל היותו מפגן של תת רמה. מה האיש הזה רוצה מחיינו??? הגב לתגובה זו          סלח לי, מדובר באלבום גאוני.  ל"ת          מגי פריי,    09/02/05 14:34 הגב לתגובה זו              מה זה גאוני? טמטום טהור             רן,    09/02/05 22:09 אודה לך אם תאירי את עיני מה גאוני בתקליט המפגר הזה הגב לתגובה זו 20.  האב דאולינג חוקר     אלון,  תל אביב,    09/02/05 09:48 ורון מיברג נוחר. רון, עד היום אני זוכר את הכותרת הזאת לביקורת שלך מלפני המון שנים על התכנית ההזויה ההיא. תמיד תענוג לקרוא את המאמרים שלך. משעשע, נבון, אמיתי וקולח. המשך כך הגב לתגובה זו 19.  הידד! הצלחתי לקרוא עד הסוף. י  ל"ת      הקורא המתמיד,  מפגש הסטייק,    09/02/05 09:02 הגב לתגובה זו 18.  ביקורת מבריקה     איתן,  ברזיל,    09/02/05 06:33 לא קראתי את הספר של אלפר ואין לי מושג אם הוא טוב או רע, אך בכל מקרה היה שווה שייכתב הספר , ולו כדי לקרוא את הביקורת המבריקה, המחכימה והמשעשעת של מיברג.. הגב לתגובה זו 17.  מעטים יודעים לכתוב כמו מיברג     בעיתונות הכתובה,    09/02/05 03:55 אולי דורון רוזנבלום, אולי אדם ברוך (סגנונות שונים מאוד ממיברג). מיברג יודע לייצר טקסטים מופלאים. לכל המבקרים: לכו לראות יצפאן ופספוסים יותר מתאים לכם. הגב לתגובה זו 16.  אז אין לנו סיכוי להיות סופרים?     נטע,  חיפה,    09/02/05 02:25 אני חושבת שאני יותר סופרת מעיתונאית הגב לתגובה זו 15.  נא לדייק     עוד מייגעת אחת,    09/02/05 00:40 אתה טועה בנקודה אחת: בימים בהם הופעת בערוץ 8 עם רונאל פישר, רוגל, כהרגלו, לא כתב עליכם דברים טובים - ממש לא (ודי בצדק). הוא לעג להתבכיינות הפאתטית של רונאל המשתף את הצופים בקטעים מביכים מהעבר וההווה שלו (אינני זוכרת מה כתב עליך). אין זה אומר שאינני מסכימה עם הדברים שכתבת, אין זה אומר חלילה שארכוש את הספר של רוגל, אין זה אומר שאני מרוצה ממוסף הארץ אותו הוא עורך, אין זה אומר שאהבתי את מה שניבט מפניו כשהתארח אצל אסף הראל לפני מספר ימים כדי ליחצן את ספרו (שלא לדבר על האימה והפחד בהם היה שרוי - ''הכל כ''כ מהר, צריך לדבר נורא מהר'' אמר המבקר לשעבר, ואסף הראל ענה לו, כמבוגר שמדבר לילד קטן: ''כן, זו טלוויזיה''...) - זה רק אומר שהתבקש מצידך גילוי נאות נוסף, רון, ובו היית צריך לכתוב שאינך כותב את דבריך מתוך נקמנות כלפי דברים שרוגל כתב על תכניתכם, אלא משום שזוהי דעתך, אותה נימקת בפירוט ובכנות מייגעת אך אמיתית. הגב לתגובה זו          את יותר טרחנית ממייגעת  ל"ת          יוני,  נתניה,    09/02/05 10:24 הגב לתגובה זו 14.  בלי משים     כפתור,    08/02/05 22:42 יפה, מיברג. אולי בלי משים הצלחת להגדיר גם את האופן שבו אלפר עורך את המוסף שקיבל לידו: ''משתעבד... למה שנחשבת בעיניו כתיבה מבריקה, להטוטנית, אקרובטית ומהלכת על חבל דק. והוא אפילו אינו שומע את מפרקתו הנשברת בעת נפילתו מהחבל הדק שעליו הוא מהלך ואינו רואה את האימה והבלבול הנשקפים מעיני הקוראים''. הגב לתגובה זו 13.  ha'arets 2     hamptonian,  NY,    08/02/05 21:53 Is it a personal vendeta with ha'arets newspaper? would Rogel Alfer be 'honored' by this if not for his current position? הגב לתגובה זו 12.  מעניין כרגיל ולכל המתלוננים אם     אריק,    08/02/05 21:53 לא מעניין אתכם, אז אל תקראו את מיברג. תפסיקו כבר להתבכיין כל פעם מחדש על הכתיבה שלו הגב לתגובה זו 11.  המתנקש בקולגות     ליבי,    08/02/05 21:38 בכל יום עשה לו מייברג הרגל לרמוס את הקולגות שלו במסווה של ביקורת שהיא- בניגוד לדעתו- בעלת משוא פנים, בלתי הוגנת בעליל ובעיקר נטולת נימוקים מוצקים שהיו עשויים לה בסיס לגיטימי. לכן הביקורת שלך, מייברג, בלתי-נחשבת, וחבל על כל המלל ששפכת כאן. אגב, לא היית חייב להרחיב את היריעה על פועלך כי רב במסווה של גילוי נאות, אבל מה?העיקר האגו. הגב לתגובה זו 10.  שפת המסתתרים     א''ר,    08/02/05 20:57 רון אומר לנו: התאווה המקננת בכולנו, לבצע את זממנו הלגיטימי בחברת אישה שאינה רעייתנו. אתה מדבר פה בשפת הגנבים. גם אלה שרוצים לגנוב מהחנות מרגישים שזה לגיטימי. הגב לתגובה זו 9.  למיברג יש כתיבה מנומקת, שאפשר     יונת,    08/02/05 19:28 להסכים איתה ואפשר לא. עם כישרון הכתיבה שלו אי אפשר להתווכח, רק עם הטרחנות הנובעת מהצורך שלו להאריך ולפרט. הגב לתגובה זו 8.  מי קרא את המאמר עד הסוף ?  ל"ת      אין עורך בסביבה,  של הנודניק ?,    08/02/05 19:14 הגב לתגובה זו          אני קראתי, ונהניתי         אני,    08/02/05 20:44 (מהספר פחות אגב) הגב לתגובה זו              תשבע באמש'כה , לא מאמינה  ל"ת              אפילו רוגל לא,  קרא הכל,    08/02/05 22:04 הגב לתגובה זו 7.  זה מזכיר לי את הרבנית     חנן,    08/02/05 19:13 ששמעה את בעלה אומר לכל אחד מבעלי הדין שהצדק עמו. או אז שאלה הכיצד יתכן ששניהם צודקים. ענה לה בעלה - גם את צודקת הגב לתגובה זו 6.  ספיבק הזה מזכיר את רון מייברג  ל"ת      רון נבהלת,  מהמראַה ?,    08/02/05 19:13 הגב לתגובה זו 5.  מה עם ''פחד ותיעוב בלאס וגאס''?     תומפסון,    08/02/05 18:43 לא אהבת? הגב לתגובה זו 4.  החיים באמת משעממים     חליס רמי,    08/02/05 18:17 אפילו ''הקאפיטל'' הספר הכי משעמם שנכתב בהיסטוריה, לא מצליח לדחוק את הטרקטור הזקן ששמו מייברג, להמשיך לייבש לנו את השכל עם אלפי מילים שלא מעניינות אף אחד. הגב לתגובה זו 3.  המבקר והמבוקר מתאימים     הראל,    08/02/05 17:42 קראתי רק את הקטע שפורסם לא מזמן ב NRG, והוא אכן היה גרוע ודוחה, גם בעיני, כך שהביקורת נראית לי בכיוון הנכון, גם אם מרוב מאמץ להיות שנונה היא מתאכזרת קצת יותר מדי. אבל מילא, אלפר עצמו מעולם לא השתדל להיות עדין עם מושאי קטילותיו. ואני חושבת שהשניים הללו, המבקר והמבוקר, מתאימים מאוד זה לזה. הערה אחת: איך נכנס דוד גרוסמן לרשימת האנשים שהגיעו לספרות דרך העיתונות? גרוסמן התחיל לפרסם ספרות (מצוינת) בשנות העשרים המוקדמות שלו, איזו קריירה עיתונאית כבר יכולה להיות למישהו בגיל הזה? אתמהה. הגב לתגובה זו 2.  ביקורת לא לגיטימית     תמר,  תל אביב,    08/02/05 16:52 לא קראתי את הספר, אבל הביקורת מתרסקת בדיוק באותם בורות שמפניהם היא מזהירה. היא אינה הוגנת, כי היא לא קוראת טקסט ספרותי כמו שהוא, אלא קוראת טקסט שכתב זה וזה שהוא כך וכך. זה לא רלוונטי, זה לא הוגן ולא מקצועי. והפעם, אפילו לא שנון. אינני מכירה לא את מיברג ולא את אלפר, אבל זה נראה כמו כל הסיוטים האיומים שמיברג (וכל אדם כותב) חשש שכך היו כותבים על ספרו ופשוט פרק אותם כאן. אני מגיבה כאן רק כי הביקורת כל כך מעליבה, וזה כמו לראות עוול בלי לדבר. בלי שום קשר לאיכות הספר, זאת ביקורת לא לגימטית. הגב לתגובה זו          ביקורת כמעט לגיטימית         אמנון,    08/02/05 19:22 יש משהו בדבריו של מייברג בעניין תסביך חיי המדף הקצרים של העיתונאים. אבל מייברג שכח להוסיף שתי נקודה חשובות שעשויות להסביר טוב יותר את התופעה הזאת: 1 - לעיתונאים, מתוקף קשריהם הברנז'אים הרבה יותר קל מאשר בני תמותה רגילים להגיע להוצאות ולעורכיהן. רוב הסיכויים שאלפר לא שלח את כתב היד בדואר בצרוף מעטפה מבויילת וצ'ק של מאה ש''ח דמי לקטורה, אלא מסר את כתב היד ישירות לעורך על כוס קפה. 2- להוצאות ספרים מסויימות (בד''כ כתר) כדאי מאוד להוציא לאור ספרים של עורכי מוספים מסויימים (בד''כ מוסף הארץ). אי אפשר להפסיד כאן כי גם אם הספר הוא נפילה, כמו שזה ממילא ברוב המקרים, החתמת העורך-סופר פותחת להוצאה את הדרך אל עמודי המוסף הנחשקים עבור יחצניה ובעיקר עבור סופריה האחרים. הגב לתגובה זו 1.  כותרת הכתבה מדהימה  ל"ת      רוגל אחר,    08/02/05 16:36 הגב לתגובה זו