 |
14.
קשקוש!
iggy,
שומרון,
30/05/05 11:14
|
א. אתה מסלף את החוק: החוק לא מפלה בין אזרחי מדינת ישראל. החוק מדבר על ערביי האיזור, קרי - הנמצאים מחוץ לגבולות המדינה. ערבי ישראלי יכול להתחתן עם כמה קזחסטניות שהוא רוצה.
ב. אם אתה חושב שמדד הליברליות הוא היחס לאויבים, אל תגיב, בבקשה בשום דרך, ביום שאפגוש אותך ברחוב ואפוצץ אותך מכות. טוב? להפך, תבין אותי ותאמץ אותי אל ליבך.
הגב לתגובה זו
|
|
|
13.
''מאמר'' שטחי להחריד. חבל מאוד.
חוג למדע המדינה,
אונ' תל אביב,
24/05/05 09:25
|
לצערי, ה''ביקורת'' של שיזף אינה מתעלה אל מעבר ל''תרגיל'' של סטודנט שנה א' בחוג למדע המדינה, במסגרת קורס בסיסי במחשבה מדינית.
פשוט חבל.
הגב לתגובה זו
|
|
|
אני לא מסכים
ע,
27/05/05 21:33
|
בתור תלמיד החוג למדעי המדינה לשעבר (בן כיתה של כותב המאמר דרך אגב) אני חולק על הביקורת הזאת. מה שכן- מחשבה מדינית בהחלט לא הייתה הצד החזק שלי בתואר.
הגב לתגובה זו
|
|
|
12.
לא מעניין אותי שמיץ או שמיט
יוסי,
גושדן,
24/05/05 09:04
|
מי שרוצה לגור במדינה מוסלמית שיעבור לסוריה או סעודיה ושיעזוב אותנו במנוחה, אני לא מוכן להתאבד כדי להגן על חופש הדיבור של נאו-נאצים,חמאסניקים,גלוחי-ראש,תנזימאים - כן אני בכלל לא ליברל ביחס לכל אלה.
דרך אגב שמיט נערץ על ידי ''השמאל החדש'' באירופה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
11.
אחלה סיכום שיעור
בוב,
שיין-ויל,
24/05/05 08:56
|
|
|
10.
טוב , אז אתה אומר שאם לא נהיה
פישוף,
24/05/05 01:56
|
הכי ליבלרלים בעולם, צדיקים יותר מהאפיפיור ממה תרזה- אז אולי יש סיכוי שגם את תקרא לנו נאצי (לא שחס וחלילה אתה רומז)...
יודע מה, לוקחים את הסיכון עדיין
לשם הנימוס....מפני שיבה תקום!
ושהליברלים יתפוצצו !
תרתי משמע
הגב לתגובה זו
|
|
|
9.
קרל שמידט בחר באוייב,
בני דודינו בחרו,
להלחם בנו.,
24/05/05 01:17
|
לעיתים נראה שאין גבול לביקורת העצמית של הסמול האינטלקטואלי. נכון שרוסיה היא הMotherland וגרמניה היא הFatherland של רוב יהודי מזרח אירופה, אבל בין כאן לבין הטענה שמי שגדל אצל הורים מכים נהפך בהכרח למכה יש מקום לשאלה קטנה: מי בחר במצב המלחמה בשני המקרים?
באירופה בחרו השליטים השונים ''להכות ביהודים ולהציל את רוסיה'' והגיעו לשיא ההשמדה בשואה למרות שהמעוט היהודי ניסה תמיד להשתלב בחיים החברתיים והכלכליים במדינות השונות. אולי זו הסיבה שישראל מפריעה לאירופים- היא מראה על כישלון האינטגרציה באירופה של קבוצת מיעוט שהצליחה לשגשג ולהשתלב כהיו פרקי זמן של ליברליות באירופה.
בארץ לא אנחנו בחרנו באופצית הלחימה. למרות שהקוראן מגולל את הסטוריית עם ישראל בארץ ישראל ניסו שליטי ערב השונים להציג אותנו כזרים ופולשים בארץ שגלינו ממנה. למרות החלטת האום 181 בחרו ארצות ערב באופציה המלחמתית. למרות תהליך אוסלו בחר החמאס לשלוח מתאבדים לערי ישראל.
יש מקום לשאלות נוקבות על היחס לערביי ישראל, שאכן מקשה עליהם את ההשתלבות בחיי המדינה. בלתי נסבל שהערבי הראשון שישראלי פוגש כאדם שווה זכויות במקום הלימודים הוא בדרך כלל סטודנט באוניברסיטה. נכון שאם נחליט לחנך את כל הערבים בעברית בבתי ספר ממלכתיים כלליים יהיה מי שיצעק Cultural genoside, וזה יהיה בדיוק מי שצועק היום אפרטהייד, אבל צריך לאפשר חינוך משותף למי שהוריו בוחרים זאת. זו הדרך היחידה להכיר בילדותנו אנשים שהם ערבים, הדרך היחידה בה יכירו אנשים בימין שערבים הם גם בני אדם. אבל בין ביקורת צודקת ובין השוואה לנאצים המרחק רב.
לנאצים לקח 3 שנים לרצוח מספר אנשים שמקביל לעשירית מאוכלוסיית גרמניה. אם היינו נאצים המתמטיקה הפשוטה תראה שב57 שנות מדינה ו40 שנות כיבוש לא היו נשארים פלשתינים תחת שלטון נאצי. במקום זאת, גדל מספרם מ1.2 מליון בכל שטח פלשטינה א''י המנדטורית ב1947 לכ10 מליון בשטחים, ישראל, והמזה''ת.
הגב לתגובה זו
|
|
|
8.
שפשפתי את עיניי כחולמת:
נעה,
ירושלים,
23/05/05 22:20
|
ביקורת על קרל שמיט, הוצאת רסלינג, תאוריה פוליטית - במעריב?
אה.. טוב, הכל כנראה מצדיק את הקישורים לארבעה מאמרים חשוכים של מיטב המוחות של מעריב שמצדיקים את התיקון לחוק האזרחות.
הגב לתגובה זו
|
|
|
אוי החושך=השחור=הפאשיזם-הגזע
פירוש לשזיף,
עלוב,
24/05/05 01:17
|
ה=ציונות=מדינת-ישראל... (לא רוצה להשתמש כרגיל במניפולציה הרגשית..
יודו-נאצים וכאלה...אבל בכל זאת אתם יודעים דחפתח לכם לסאב טקטסט)
זהו השתכנענו.רק ליבלרלים, רק ליברליםץ. יותר מהאמריקאים , יותר מהדנים יותר מההולנדים (טוב בכל זאת אצלנו אין מצב קסטרופלי של מלחמה מדינית המתודלקת בטרור כפי שמתקיים מול אנשי האג וקופנהאגן).....
מזל טוב.....
זהו מכבש הרטוריקה הליברלית צלח....
הצלחתם למכור לנו את זכות השיבה!!
עכשיו רק תלמדו אותנו לשחות.
או לפחות להסתובב על שיפוד.
הגב לתגובה זו
|
|
|
7.
מאמר מעניין
ל"ת
qqq,
23/05/05 20:00
|
|
|
6.
הנה נועם קופץ מעל לפופיק
ענת,
תל אביב,
23/05/05 18:11
|
איזו אירוניה, ממש וואו. הנה אנחנו עומדים בפני אוייבינו- האם נאפשר להם לממש את זכותם להתחתן או נמנע מהם את הזכות ונגן על חיינו החברתיים כפי שאנו מכירים אותם.
יואו וזה כמו הנאצים, כי נאחנו מבדילים בין לאומים. איזה קטע, אנחנו שסבלנו כל כך מהנאצים מתנהגים בדיוק כמוהם. וואי נועם, איזה נביא זעם. אני פשוט מרטיבה...
הגב לתגובה זו
|
|
|
הוא לא התקשר ביום שאחרי????
קראה ונהנתה,
24/05/05 01:37
|
או שהוא זרק אותך או משהו כזה שגורם לך להמגיב כמו נקבה חולת נפש????
מה הבעיה הכתבה טובה ומעניינת ויש מה ללמוד מימנה אל תדאגי יש הרבה דגים בים!
הגב לתגובה זו
|
|
|
5.
שמיט בסה''כ מגלה את רעיון
ל"ת
המלך,
קצת ענתיקה,
23/05/05 17:11
|
|
|
4.
ניסו למסד חוקי מלחמה,אז נהיה
טירור כצורת,
לחימה-קשה,
23/05/05 17:07
|
וקצת יותר ברצינות
מתוך נקודת מוצא ליברלית, שלא רוצה להגיע לאבסורד-
נראה לי שצריך לחדד את זה יותר בכוון מידת המאויימות האמיתית.
(החידוד הנ''ל קרוב לודאי יוריד).
הגב לתגובה זו
|
|
|
3.
הבעיה עם אידאולוגים תיאורטים,
אור,
23/05/05 16:57
|
היא שמנסים להשליך את דבריהם למציאות, בלי להבין שהתיאוריה כוללת מה שנקרא ''הזנחות והנחות-מוקדמות''.
אין שום מציאות שתתאים לספר אידאולוגי כזה או אחר, כי המציאות מורכבת ולא מתאימה רק לאידאל אחד. מפה נובעת אי שביעות הרצון מארה''ב, או מישראל. מאחר ומדובר במדינות פעילות, הן לא יכולות להיצמד לאידאלים ולקים אותם במלואם, 100% מהזמן, וכך יוצא שהשואפים לאידאל מאוכזבים כל הזמן. שיטת ''הכל או כלום'' הביאה, תמיד, לאבדון, כי כל אידאל מוגבל ליכולתו של אדם אחד לייצור ולכסות כל אפשרות בתיאוריה שלו.
ההנחה שהאידאל הליבראלי הוא מושלם, היא נקודת העיוורון של הכותב.
הגדולה של דמוקרטיה היא שהיא מאפשרת לשני (או יותר)אידאלים לחיות מתוך מתח בריא ובשאיפה לאיזון מוצלח. הגדולה של הדמוקרטיה האמריקאית היא בריבוי מנגנוני האיזון שלה. החולשה הזמנית שלה עכשיו היא שהרפובליקאים שולטים ביותר מדי מהמנגנונים האלה. אבל זה בא אחרי שליטה דמוקרטית בהם, כך שהאיזון יישמר. ניתן לבחון שינויים כאלה רק בפרספקטיבה, כי הבחינה תמיד תהיה נגועה בדעה הפוליטית המקרית של הבוחן.
הגב לתגובה זו
|
|
|
מציאות נבחנת לאור תיאוריה
איציק,
23/05/05 23:08
|
ובמקרה של שמיט, המציאות האישית והתיאוריה התחברו היטב. מזה אננחו צריכים להיזהר, במקום לפחד מכל מיני השוואות כמו שהכותב של המאמר מפחד
הגב לתגובה זו
|
|
|
תגובה מצויינת ומומלצת
ל"ת
נדב,
צוללת צהובה,
23/05/05 18:40
|
|
|
תודה :-)
ל"ת
אור,
23/05/05 20:30
|
|
|
2.
חשוב לציין:
עידו,
ת''א,
23/05/05 16:46
|
אחרי המלחמה לא היתה לקרל שמיט שום בעיה לחזור ולקשור קשרי עבודה, לימודים וגם ידידות עם יהודים. במיוחד ראוי לציין הקשר הטוב שלו עם ליאו שטראוס, איש מדעי המדינה היהודי-אמריקני, השמרן יש לציין, שעשה רבות להחדרת רעיונותיו של שמיט אל השיח האקדמי והתרבותי הלגיטימי. כי כאמור, שמיט היה נאצי אבל הוא לא שנא יהודים. ולכן יהודים עזרו לרה-לגיטימציה שלו.
הגב לתגובה זו
|
|
|
שטויות
יפתח,
23/05/05 22:43
|
הוא היה אנטישמי בן-אנטישמי, והמשיך להיות אנטישמי גם שנים רבות אחרי המלחמה. הפרסום של היומנים שלו מאחרי המלחמה רק מוסיפה על הטענות האלה. היו לו יחסים טובים עם שטראוס לפני המלחמה אבל זה לא אומר שהוא לא סלד מהיהודים. הרציונל שלו לשנאת היהודים הייתה האבחנה שלו בין ידיד ואויב, והוא ראה ביהודים את האויב המוחלט, הליברלי, שמתברג בכל תרבות ומנסה להרוס אותה בשביל יותר זכויות.
הגב לתגובה זו
|
|
|
1.
אנא תקן את הפסקה הראשונה:
בו,
23/05/05 15:20
|
|
