1. 10K ב48 היה שוה בערך כמו 200K ב78..
(טוב, לא בדיוק, אבל כמעט..)
2.זה מאד תלוי בעיתוי- מי שהשקיע במניות בדיוק לפני פיצוץ בועה, מה שקורה בזמן האחרון, לא יהנה מהסטטיסטיקה..
הוא יממש את השאריות ולא יגע יותר בבורסה.
בכלל, אם מישהו היה צריך במקרה לממש את ההשקעה שלו דוקא בתקופה שהבורסה למטה אז מה עוזרת לו הסטטיסטיקה..? נגיד שמישהו בדיוק עכשיו צריך להכנס לבית אבות, אין לו 10 שנים לחכות..

3. כללי המשחק השתנו לחלוטין בשנים האחרונות, ואין שום ביטחון שהסטטיסטיקה הזו עדיין בתוקף.

4. והכי חשוב- לשכוח מהשקעה ארוכת טווח במניות בשנים הקרובות !!כל מי שחשב על מניות חברות גדולות ובנקים כהשקעה סולידית התבדה ויתבדה. רק סוחרי יום יגרדו רווחים פה ושם. כל הישראלים שרצו לעשות מכה עם אפריקה וגאידמק כבר מבינים שאכלו אותה.
הם לא יחזרו..
רכבת ההרים תימשך.
בארה''ב מיליונים השקיעו במניות בתור קרן פנסיה, ועכשיו הם על הפנים, הם כבר יותר לא ישקיעו במניות לטווח ארוך...
תפנימו חברים! פק''ם ושחרים זה מה יש עכשיו!

מכירה של יועצי השקעות. אם לוקחים תאריכים אחרים, לדוגמא 1970 - 2000 או 1987 - 2007 מגלים תשואות עלובות שמגלות שהשקעה במניות אינה כה מושכת. מי שהשקיע ערב המשבר ב29' קיבל את כספו חזרה רק בשנות ה50'. מי שהשקיע בבועת האינטרנט נותר מופסד קשות עד היום.

האמת, איך שהוא כתב ''מי שהשקיע בבורסה ב-1929...'' הפסקתי לקרוא את הכתבה.

בשביל קלישאות טיפשיות לא צריך מנכ''ל ניהול תיקי השקעות.
למי שהיה 10000 ב-1929 ועבר 10 מיתונים, מלחמות והזדקן ב80 שנים, ועדיין לא צריך את הכסף, כנראה שלא היה משנה לו כמה הוא הרוויח בכל מקרה. לשים כסף פנוי ל-30 שנה (לא פנסיה) זה קישקוש של אדם המדבר מפוזיציה.

השאלה היא מה היה כוח הקניה של ה10000 דולר בשנת 29 לעומת כוח הקניה של הכסף שהתווסף עד היום. כל סכום לגופו. לא האפסים נותנים ערך לכסף אלא כוח הקניה. נכון מיליון נשמע יותר טוב מעשרת אלפים אבל כאמור......

האסון הוא שגם כאשר אנחנו רוצים רק לשמור על ערך חסכונותינו, אנו נאלצים להפקידם בידי ''גופים מוסדיים'' שכל הידע שלהם מצטמצם בשוד הלקוחות.