אחרי הכל המטפלת אינה אמורה לשהות צמוד לילד במשך כל הזמן שהוא אצלה. אז זה שהיא הבחינה במצוקה, זה תעודת כבוד וגילוי אחריות מצידה. דבר שני שמעתי כבר על פראמדיק שכשהיה מקרה עם ילד שלו רעד כמו עלה, מטפלת שיש אצלה ילד, הסיכוי שהיא תוכל לתפקד כראוי בשעת מצוקה -קלוש.
לא הייתי במקום, ואני מאמין לדברי הפראמדיקית, אבל תמוה מאד בעיני האמירה שלא החלו בטיפול, כי מי שמכיר בעיקר בקרב הציבוד הדתי/חרדי ישנם עשרות של כונני מדא שמקבלים את המקרים במקביל לצוות, ותוך חצי דקה יש במקום שנייים שלשה כוננים. הבעייה והטענה של הפראמדיקים בדרך כלל היא שיש יותר מידי מסייעים במקום.

מתפלל עם כולם שתהיה רפואה שלמה.