מי יתן שיחזרו להיות האזור המגניב שהיה בשנות התשעים

אני מקווה שהבנתי את הכתבה והכיוון,אבל דור אחד לפני בן-דוד(כ-10 שנים)היו בחיפה והקריות מוסיקאים טובים אבל אלו שאני מכיר התפתחו בעיקר בת''א.רבים ניגנו בלהקות הצבאיות -(מה שנדמה לי שהשמות שפורסמו לא עשו...)-למדו בת''א ובעצם הבינו שת''א היא קרש קפיצה לחו''ל (ארה''ב בעיקר)ושם יגיעו לענין האמיתי,רובם אגב אהבו ג'אז.
רב אלו הם היום נגני ההקלטות המקובלים ומלווי הזמרים הגדולים,אבל הם נטמעו באנשי המרכז ואי אפשר לדעת מי זה מי ומה החשיבות ומי נולד בקריות ...
אני גם חושב שהדור ההוא היה משכיל יותר מבחינת הידע במוסיקה,אם כי יתכן והשפיע פחות על המוסיקה כאן.
היום בודאי רבים מגיעים למרכז אבל יש כאלה שמדלגים ישר לחו''ל.
אם הכוונה היתה גם קצת ''להשוויץ'' בכוכבים המוזכרים אז אני חושב שהיו טובים מהם,רק שהכותב כתב על בני גילו וזה בסדר...העיקר שאפשר להנות.

שאמיר בן דוד נתן יד רחבה מאוד כעורך טיימאאוט להשמצות ובוז חסרי טעם לחלוטין נגד העולם אשר מחוץ לת''א (לא משנה ששכונת ביצרון אולי נחשבת פורמלית כחלק מהעיר אבל אין בה פאב, מועדון הופעות או סניף של איזה מוסד אקטיביסטי ולכן אינה באמת שייכת לתל אביב).
במהלך מלחמת לבנון השניה נתן יד רחבה למספר גליונות רצופים אשר הקו הכללי שלהם כלל יציאות באופן חסר פרופורציה נגד ''הפריפריאליים'' ו''הפרובינציאליים'' מהפריפריה שמגנים בטוקבקים את התל אביבים ששותים קפה (מי אמר שכולם כאלה?) בזמן שחצי מדינה סובלת מקטיושות וקסאמים, ונגד כל ה''מיליטריסטים'' ו''הפטריוטים'' ששמים סטיקר על האוטו דוגמת ''אנחנו ננצח''.
הגדיל לעשות אותו בן-דוד ש''חזר למחוזות ילדותו'' וביקר בעיר מגוריו וכתב כתבה שממנה ניתן להסיק שהקריות הן אוסף רכרוכי של עיירות אפורות, המכילות תושבים פרובינציאליים אשר לעולם לא ייחשפו לנאורות התל אביבית, בה כל אקטיביסט המפגין נגד הכיבוש בצעדה ''קווירית'' הכוללת דגם אבר מין זכרי ענק בצבע ורוד זוכה לאייטמים אוהדים ללא שמץ סובייקטיביות עיתונאית (זה סוג של קללה במסדרונות טיימאאוט) מפי כל מיני בעלי אג'נדות ''מתקדמות'', ללא טיפת איזון.

אבל העיקר שיצא מהקריות והקים להקה. משעממת.