זכיתי להיות בצוות שבנה את מרכז השיקום החדש דאז בתל-השומר בשנים 1997-8 . לאחר הפתיחה קיבלנו את מכתבו של יובל וגנר ביום 31/03/1998 אשר העיר על תקלות נגישות עליהן לא חשבנו לצערי הרב בזמן התכנון והבניה .כמובן שתיקנו הכל לפי הערותיו , ואף התייעצנו איתו על המשך הנגשת בית החולים כולן.הלקח שאני למדתי הוא - שהמתכננים והמבצעים צריכים להושיב עצמם בכסא גלגלים ולעבור את כל המכשולים בעצמם כדי להבין את הקשיים האמיתיים של הנכים , ורק אז יכולים לתכנן ולבצע טוב יותר !!!
תודה לך יובל על הערותיך הנבונות והמנוסות המלוות אותי בעבודות התשתיות אותן אני מבצע כבר שנים רבות .בתודה ובברכה , מהנדס יועץ לתשתיות , זאב גרליץ 050-5301979 .

שרתנו יחד בצבא התחלנו את הטירונות בשנת07.1957 טירונות בנחל במחנה 80 ואחרי הטירונותהגרעין של דני ירד ליוטבתה,דני היה חתיך לא רגיל,ובאחת הנסיעות מיוטבתה לצפון דני נהג בקונדקר נסע לתל אביב וחזר והתהפך בדרך,האחות שטיפלה בו והיא התחתנה איתו.היו חזקים משפחת וגנר.

מחייך לכתבה היפה וליובל ותמיד צריך לפרגן!

יוזמה וגורם לשיפור חייהם של אנשים שהגורל התאכזר אליהם. כל הכבוד לחיל האויר ולצה''ל שתומכים ועוזרים ליובל במאמציו הבלתי נלאים. חזק ואמץ יובל .

והמון הצלחהוחיים מאושרים ושמחים תמיד, והרבה נחת מהאישה והילדים.
מאד התרגשתי לקרא, כל הכבד לך.
בלהה מירושלים

ציון בר-אור ז''ל, צריכים להעניס את כולנו לפרופורציה. בכל מה שקשור לעזרה לבעלי מוגבלויות כאלו או אחרות ותמיכה במשפחות שקולות - לא נעשה די. זה לפני הכל! כן, גם לפני חינוך וביטחון.

In most cases a man in a wheelchair would be discharged from duty. It is good to hear that someone in the Air Force realized a person can still contribute even in a wheelchair. And good to hear the president took a personal interest. Not like Katzav who disgraced his office.

אין מילים! זה אדם שיש הרבה מה ללמוד ממנו.
אני לא יכולה להסיר כובע - שאין לי, אבל אני כורעת ברך...