דוד קורנגרין, האיש והשאגה... נוח בשלום על משכבך איש יקר, כל רעננה כבר מתגעגעת. ועוד נתגעגע לדמות הגבוהה, שבעודה חולפת במסדרון - איש לא מדבר, ציפור לר מצייצת ואף עץ לא מעז לצמוח. נתגעגע לנאומים הארוכים ביום הזיכון, ולנאומים הארוכים ברמקול של הכיתה בכל פעם שהייתה לך הודעה למסור. נתגעגע לערכים שנלחמת בקנאות לשמור ולהקנות לכולנו, ולעובדה שרק בזכותך יצאו מהתיכון הזה אנשים שהגיעו רחוק בישראל ובעולם. נתגעגע.