- 18.
ערן אדטו, 01/12/11 20:30
הכתבה יפייפיה. לכל אורכה מנצנץ בראשי זיכרוני מבית התה של יאן. אני רואה בו כאבן דרך שסללה את דרכי לאהבה, סגרתי שם ערב קסום, כאשר הגעתי עם אותה עלמת חן בשעות הקטנות של הלילה, המקום היה ריק, ושני העובדים הנחמדים והחמים הסכימו לקבל אותנו ולשרת אותנו לכל דבר שרק ביקשנו והיו אדיבים ונחמדים מעל ומעבר, ואפילו חלקו איתנו את מתכון התה המעולה והמלצרית הסכימה לקטוף מעט מהצמח שהיה נחוץ למתכון ולתת לנו כדי שנוכל להכין עוד בבית, מאחר ואיננו גרים במקום.
חוויה מדהימה של רוגע ואהבה מרחפת..
מרגש לראות איך מקום אחד קטן כל כך השפיע על כל כך הרבה אנשים וריכז כל כך הרבה דברים טובים בעולם הקר הזה אליו..
מאוד עצוב לאבד את פינת הטוב הזאת, כולי תקווה כי מישהו יוכל לעשות לבית התה של יאן, את מה שהוא עושה לכל מבקריו כבר שנים - לקבל אותו בידיים פתוחות ולשחררו חזרה לעולם הסואן מואר ומחוזק!
- 17.
אבי, 17/10/11 19:45
בתאריך 6 למאי 1984, ערב יום העצמאות, הייתי חייל וחניך בקורס מדריכי-נוער של הגדנ''ע.
אז נשלחתי עם עוד שני חניכים לירושלים כדי לאבטח בלילה את מבנה התיאטרון שמעל בית התה של יאן, לקראת אירוע חידון התנ''ך שעמד להיערך שם למחרת.
היה זה לילה ירושלמי קריר ולא היינו מצויידים כראוי בביגוד חם כי נשלחנו בהתראה קצרה מאזור השרון החם.
למזלנו הצליח אחד מחברי לקבל מבית התה של יאן שתיה חמה שבהחלט עזרה לנו להעביר את אותו לילה קריר.
כשהאיר היום המקום המקום ננעל לפני שהספקנו להודות לעובדיו על החסד שעשו איתנו.
אז ממרחק של 27 שנים, מוטב מאוחר מאף פעם ולמרות שמייסד המקום הלך לעולמו לפני שנים רבות, אני מבקש כאן להודות מקרב-לב לכל מי שעבדו באותו לילה בבית התה של יאן.
בשמי ובשם חברי לקורס מדריכי-נוער מחזור קי''ד, אני שוב אומר תודה.
- 16.
- 15.
משה, 03/03/11 10:09
- 14.
- 13.
- 12.
אלי, 03/03/11 08:04
- 11.
- 10.
- 9.
- 8.
- 7.
- 6.
- 5.
- 4.
- 3.
- 2.
-
מוקי, 03/03/11 10:00
-
- 1.