- 9.
יוסי רגב, 01/11/15 19:12
בדרך אל העתיד, מי ישורנו, ככל שהמציאות סביבנו הופכת צינית, מנוכרת ומנכרת, נבלעים אל תוכה של האפלולית הזו גם שרידי החמיצות והדמעות של פרט ופרט בה.
אלו ימשיכו לנצנץ אל הבוהים בחושך, כגחלת לוחשת.
החיוך העצוב ושיר הליצן יוותרו לדורות, כמצבת מפלט לסוג של הצגת קרקס אחרונה, לעולם אחר, ל-אומנות שכבר שנתה את פניה.
נס ציונה - 2015
IP: 84.228.246.177דווח על תגובה זו
- 8.
ענת ר. רמת החייל, 24/03/11 10:22
לא הכרתי אותו אבל מאוד התרגשתי לקרוא.
IP: 109.66.203.31דווח על תגובה זו
- 7.
רם ב., 23/03/11 13:31
למען האמת,לא הכרתי אותו,אך מהכתבה אין בלבי ספק כי היה אדם משכמו ומעלה,כנראה לא ידע לשווק עצמו,היה יותר מדי ישר וערכי,משתתף בצער המשפחה,
IP: 84.229.121.172דווח על תגובה זו
- 6.
- 5.
אין מקום להאשמות ש''זרקו'' בן-אדם. בימינו כל אדם יכול לכתוב ברשת.
שגדכ, 23/03/11 09:48
אילו רצה להמשיך לכתוב, היה אפשר לפתוח לו בלוג, או שהיה יכול אפילו לכתוב בפורומים או בטוקבקים.
לא למהר לזרוק האשמות על אחרים.
הגורל מחלק לנו לימונים - צריך לעשות לימונדה.
IP: 79.178.203.71דווח על תגובה זו
-
זו אמירה לא הוגנת של מי שלא מביןאחת שהייתה שם, 10/04/11 17:49
לא מדובר בבמה אנונימית לכתוב. מדובר באדם שמעבר לכישרון שלו ולאישיות יוצאת הדופן שלו (הוא היה העורך שלי קרוב לעשר שנים. אני יודעת על מה אני מדברת), ישב בעמדת כוח בימים שבהם זו לא הייתה מלה גסה. לצפות שאדם כזה יהנה לכתוב בבלוג אנונימי שיש לו שלושה קוראים - זו חוסר הבנה בסיסית של נפש האדם.
IP: 109.65.205.243 דווח על תגובה זו
-
- 4.
מירה שטרית, 23/03/11 07:03
חבל על דאבדין ולא משתכחין. הכתבה על מוטקה לבנון משקפת בדייקנות את אכזריות החיים. למוטקה היה הרבה מה לתרום לעולם המילה הכתובה והמושמעת, ובשעת חולשה (יחסית) עברו על פניו בעלי המרפקים והשאירו אותו מאחור. מישהו החליט להרדים את הראש החריף והשנון. הבמה כיום היא של הבינוניות והרדידות וכך בתחומים רבים של המדיה. בכאב רב נכתבות שורות אלה.
IP: 217.132.117.243דווח על תגובה זו
- 3.
ניצה, 22/03/11 22:30
כתבה ממש מרגשת. כואב הלב איך בן אדם כל כך יצירתי סיים את חייו בתחושה של החמצה. חבל. היה אדם כל כך מוכשר.
IP: 212.150.7.126דווח על תגובה זו
- 2.
- 1.