המח''ט לא ראוי לפיקוד על חיילים יהודים שיחפש לעצמו מקטם בצבא לגיון הזרים

כל הכבוד לדנה ברגר ומירי אלוני. ממתי חייבים לראות הופעה בצבא? ומה אם אני לא אוהבת את המוזיקה של הזמר שמופיע לפני?
כל הסיפור הזה הוא בגלל שלחיילים האלה יש מפקדים עם אגו בשמיים שחושבים שהם חצי אלוהים, ומה פתאום שהחיילים שלהם יגידו להם 'לא'? בטח מקרים כאלה קרו בהמון בסיסים אחרים, אבל שם היו מפקדים שידעו לכבד את החיילים שלהם.
כשאני הייתי בצבא היו איתי שני חיילים דתיים שלא באו לראות את ההופעה של להקת הנח''ל. אז מה? מישהו עשה מזה כזה סיפור? שני החיילים הנהדרים האלה המשיכו אחר-כך לקצונה.
מי שצריך לעוף מהקורס הם המפקדים ולא החיילים. האם הם שמעו על המילה 'אפליה'?

אין מדריכות חי''ר, מדריכות האמר, אין תצפיתניות ומוכמות שידברו בקשר ויכוונו למקום הימצאות מחבלים שמכינים מארב, אין חיילות בתפקידי פקידות.
אבל יהיה להם מקום אחד בטוח. תמיד אפשר יהיה לפתוח בית בושת צה''לי, בסמוך לשק''ם ( הנקרא היום שקלית ), בו יוכלו לוחמינו המצויינים ( ובעיקר הנשואים ) להתפרק אחרי משימות חשובות, כמו ספירות מלאי באפסנאות או צביעת גזעים בסיד בבסיס. ככה כולנו נרוויח - יהיה מי שייתן לגיבורינו את האומץ להילחם גם אם לא ראו אישה שבועות ארוכים. והחיוב ? יירד ישירות מהמשכורת הצה''לית המשובחת. באופן זה ניתן יהיה לבחור בין קולה וטוויסט בשקם , תפוז בחדר האוכל או חפוז בבית הבושת. כמיטב היצירתיות הצה''לית, ניתן יהיה לקרוא לו בשמות כמו '' יורד ל 100 '' או '' חוות תקוע ''. החיילות יעברו קורס והחיילים ייהנו. אם ירצו החיילים, החיילת גם תוכל לשיר להם. אני חושב שזה מצויין, לידיעת צה''ל.

הימים ימי האינתיפאדה הראשונה, ינואר 1988. חורף קר במיוחד ואני, פחות מחצי שנה בצבא, טירון בצנחנים, בקורס מקצועות חי''ר בבה''ד 3, שהיה אז בפאתי שכם.
באותו היום, ביצענו תעסוקה מבצעית, בעיקר סיורים ואיתור מבוקשים בעיר שכם, כאשר מעלינו עננים שחורים וגשם שיורד לפרקים ומרטיב כל סנטימטר בגוף. על הגב מ.ק 91, הגלילון מוצלב מקדימה, אפוד מלא והיום מתחבר ללילה והלילה ליום, מחכים לשישי - שבת לנסוע הביתה.
והנה, מגיע יום ה'. בלילה יהיה לנו '' לילה לבן '' ולמחרת, תשושים ניסע בטיולית לתחנה המרכזית הישנה בת''א ומשם הביתה.
והנה - מודיע הסמ''פ, הערב בחדר האוכל תופיע להקת הרבנות הצבאית הראשית עם שירי חנוכה ויחלקו סופגניות. ואנחנו עייפים, אבל טירונים שלא אומרים דבר, באים ומתייצבים, יושבים בשורות הראשונות לפני הג'ובניקים של הבסיס ומחכים להופעה. והנה עולה הלהקה, דקרון בגדיהם, חיוך ושירה, שכולה שירת גברים. העייפות עושה את שלה, גם החמימות בחדר ואנחנו נרדמים אחד אחרי השני. העונש הקבוצתי ? תיזוז לילי מתמשך ויציאה הבייתה רק ביום שישי בצהריים. כך ייעשה למי שלא נהנה מהופעה משובחת. הגיוני, לא ?

החיילים שלא מתפשרים יודעים שיש משהו גבוה בקולן של נשים יותר מכפי שנראה. ובזכות אנשים כמו החיילים האלו יש תקווה שעוד נזכה לראות מציאות יותר גבוהה.

או לקחת החלטה: להפסיק להפעיל חילות זמרות לפניי חילים שמתוך צווי דתי עשויים לצאת.
יותר חשוב בשביל ישראל שהם ישרתו בצהל !!

כשאבא שלי שירת בחצי האי סני אחרי פעילות אין סופית הכריחו אותו בפקודה לבוא ולראות הופעה אבי אדם דתי סירב היות והאנשים גם המפקדים וגם הפקודים העריכו את אבי וידעו שאין זה מחוסר הערכה לנשים או למופע נתנו לו פטור מהמופע.

אחר כך מתפלאים למה החרדים לא מתגייסים

את באמת לא מבינה את ההשלכות של הדבר הזה? לא צריך להיות גאון כדי לעשות 1+1.
השנה בטקס לנופלים במלחמות ישראל בבריכת הסולטן בירושלים בהשתתפות ראש הממשלה וראש העיר של ירושלים הופיעו זמרים. תנחשי מאיזה מין? נכון. רק זמרים גברים הופיעו בפני הקהל של עשרות האלפים שהיו שם. קהל של דתיים וחילונים.
ולמה? רק גברים הופיעו? כדי לא לפגוע כמובן ברגשות הדתיים. רק ''הגזע העליון'' הגברי רשאי להופיע בפני קהל מעורב. והנשים המטומטמות יושבות בקהל בלי למחות ולעזוב את המקום.
אני נותנת לזה 10 שנים שנגיע למצב בו לא תשמע אישה שרה באיזה שהוא טקס ממלכתי/צבאי/הופעות של יום העצמאות וכד'. ותאמיני לי שאני לא מגזימה. כירושלמית אני רואה איך הסחף המבחיל הזה אוכל כל חלקה טובה בישראליות של פעם השפויה, הפתוחה, הליברלית, המודרנית והשוויונית.
אני מרגישה שאין לי דבר עם הדתיים הללו, אני לא רוצה לחיות במדינה בה הם הרוב או הם המכתיבים איך תראה הישראליות. כי הם הופכים את המדינה למשהו זר, פרימיטיבי, חשוך, שוביניסטי, לא שוויוני, סגור, מלא בהדחקות ובאובססיות מיניות.

לא עשה עניין מכך שחייל ביקש לא להשתתף בארוע עם ירת נשים. היום זה נהיה ''עקרוני'' משני הצדדים.
די מטופש.

מחר אני אקום על רגל שמאל ואדרוש לא רק שלא יהיו נשים על הבמה, אלא שהנשים ילבשו בורקה (זה כבר קורה, בעצם). הבעיה היא גם הדחקת הנשים וביטול אישיותם כבני אדם. לכו לבני ברק ותבינו על מה אני מדבר. נשים רק מביאות ילדים, שותקות, ואסור להם להתנגד.
אירן זה לא כאן, אבל זה כבר התחיל, ואם איש לא ירים את הקול (נתחיל מראש הממשלה, למשל) זה ייפול על כולנו כמו פצצה.

בזמנן מי שהיו חזקים בנושא של הדת פשוט לא התגייסו.

במקום לברך על כך שכיום הגיוס וההגעה לקורס קצינים היא נחלתם של מגזרים רבים יותר הצבא בוחר להילחם בהם ולהקשות את חייהם

דפנה ארמוני וענת גוב צודקות במאה אחוז. חיילים שהיום קמים ויוצאים כי הרבנים אומרים להם לעשות זאת, יסרבו פקודה מחר. שלא לדבר על כך שככל שהדתיים ילכו ויקצינו הם יעשו יותר ויותר מאמצים להדיר נשים משירות צבאי - נשים שאין סיבה לדאוג שיבחרו לציית לרבנים מאשר למפקדים שלהן.

זו ממש צביעות לדבר על פלורליסטיות כל היום ולא להבין שיש אנשים שלא מסתדר להם לשמוע נשים. מה אכפת לכם?! הם אכלו מישהו?

לא הייתי רוצה קצין בצהל שפועל בנוגד מוחלט לדרך בה הוא מאמין רק כדי שלא יודח.
דנה ברגר צודקת.

והן רואות את הדברים כפי שהם: אסור לכפות על חיילים התנהגות שנוגדת את אמונתם הדתית. חבל שצה''ל מגבה את המג''ד האידיוט קליגר במקום להדיח אותו ולחסוך לכולנו טעויות נוספות.

כמו שהרבנות גבתה את האתנן לקואליציה בכך שיש 2 רבנים ספרדי ואשכנזי בכל עירייה עם מועצות דתיות בהתאם וצבא משגיחים ושאר פרזיטים על צווארנו
אם ניתן לרבנים לשלוט בקרוב יתחיילו גם חרדים קיצוניים למטרות של חליבת צה''ל והעם
ויהיו לנו גם רמטכלים לכל עדה