אני גר בשכונה. אני עובד בגינה, לעיתים. הבנייה האדירה, המסיבית בשכונה הקטנה והשקטה מעוררת מחשבה על מעבר ובריחה מהעיר. הבנייה הזו אינה עבור תושבי העיר. הבנייה הזו היא עבור יהודים עשירים מחו''ל שיבואו [אולי] פעם בשנה בתקופת החגים לתקוע כאן בשופר ולנענע כאן את לולבם. העירייה גילתה מכרה זהב של ממש: היא מאפשרת לזרים לקנות כאן נדל''ן. העירייה לא צריכה לספק להם חינוך, שירותי תברואה, או כל דבר, ומאידך היא גובה ארנונה. מה איתנו, התושבים בפועל? הזרים הנפקדים אינם קונים בחנויותינו, אינם נהנים מהשירותים אותם אנחנו מספקים ואינם מועילים לנו כלל וכלל. עדיף היה שיבואו בתקופת החגים וילונו בבתי המלון. עכשיו רוצים לגזול את גינתנו. למה? האם מנהל מקרקעי ישראל השקיע בשטח ועכשיו הוא רוצה את פרי השקעתו? לא. הוא לא השקיע ולו אגורה אחת בשטח. השטח נרשם על שמו. האדמה הזו שייכת לציבור. המנהל לא קנה את האדמה. האדמה שייכת לכלל אזרחי המדינה.