המודל הארגוני-עיסקי כמו שהוצג כאן בתמציתיות, שמטבעה לוקה בחוסר וברדידות (ולכן יתכן שאני 'מתפרץ לדלת פתוחה'), אינו שונה במהות מכל מודל ארגוני-עיסקי. ההבדל הוא רק במספר המשקיעים בשלב הראשון, שחלקו של כל אחד מהם שווה לחלקם של האחרים (ללא הגדלת השליטה על פי גודל ההשקעה), וכן - בשאיפה - שיהיו יותר מעורבים בהחלטות הניהוליות, בשונה ממשקיעים ''סתם'' באמצעות הבורסה או קניית-מניות מחוץ לה. הרעיון שאני מצרף: כל לקוח וכל לקוחה שיבואו לפאב יותר ממספר מוגדר מראש של פעמים (למשל - 5 ביקורים, כדי למנוע אקראיות), בעצם קנייתם משקה וכל מה שנוסף לו, הם משקיעים חלק מהתשלום ב'מניית' המקום, ובכך הופכים שותפים. השותפות הזאת, מעבר להגדלת הון-העסק, תקנה גם שותפות ברווחים (ראה בהמשך הערתי על המוטיבציה) וגם שותפות בניהול (אני מציע לוותר על רובד הדירקטוריון ולהסתפק בהנהלה שוטפת ובאסיפת השותפים, כדי להגביר את השותפות הישירה במתכונת של 'דמוקרטיה השתתפותית'), ובעיקר - תגביר את המוטיבציה של כל מי שביקר בפאב מספר פעמים (כי נהנה בו !) לבוא שוב ושוב ולהביא איתו או לשלוח לשם עוד ועוד לקוחות-שותפים בפוטנציה ! חישבו על זה!

נבוא לשתות!

שום עסק קטן לא יכול להתנהל עם עשרות מנהלים. ריבוי דעות יוביל רק לריבוי בעיות

אשמח להשקיע גם ולקחת חלק במיזם המקסים הזה. איך אפשר להצטרף?