היו צריכים לקלוט אותם למושבים, מעורבים במידת מה, עם צביון דתי (גם עולי אתיופיה באו עם צביון כזה) וגם כאלו מאחורי הקו הירוק (בגוש קטיף עולי אתיופיה נקלטו מצויין). במושבים עם אופי חקלאי לדור המבוגר היה קל יותר להיקלט, הם היו לומדים לעבוד את האדמה עם טכנולוגיה מודרנית יותר מזו שהייתה להם באתיופיה, אבל היו עוסקים במה שהם מכירים והלם הקליטה שלהם היה קטן והם היו תורמים הרבה בלי צורך במענקים וטובות.
זה היה עוזר להשתלבות הצעירים שהיו לומדים במסגרות דתיות, יישוביות וכן הלאה ומעלה את שיעורי הנישואים המעורבים.
לו זה מה שהיו עושים, אז היום-בערך 25 שנים מאז שהחלה העליה הגדולה מאתיופיה, מצב שילובם של עולי אתיופיה בחברה היה טוב בהרבה ואחוזי הפשיעה ונוער השוליים אצלם היו עומדים על קרוב לאפס.