כל הכבוד לאבא של התלמיד הזה לא יתכן שלא יעשו לתלמיד הזה ושכמותו כלום והם ימשיכו להרביץ לילדים אחרים ולאמא המתיפיפת הם ירביצו לילדים שלך.ו שמשרד הליכלוך מפחד לעשות יש לפנותלמשטרה שיבינו מגיל קטן שיש דין ויש דין .

אם בתי הספר על מנהליהם ומוריהם יחד עם משרד החנוך לא יטפלו בנושא ההטפלות של ילדים בריונים (בין פיזית ובין בהצקות פנים אל פנים או על דפי הפייסבוק) יקחו הורי הקרבנות את הענינים לידיים ויטפלו בנטפלים.

תפקיד ההורה להגן על ילדו בפני בריונים.

נמאס כבר לשמוע על אזלת ידה של מערכת החינוך.

ברור הרי מה שיקרה, תוגש תלונה נגד האב הזה במשטרה והילד הבריון יזכה לתמיכת המערכת.

הסלחנות עלפי ילדים אלימים מזעזעת לבעוט בהם בישבן הרחק מבית הספר.

אני אבא לילד בגיל 11, בכיתה ה, הבן שלי לומד בבית ספר ברמת גן. הגיל הזה, מנסיון אישי, זה הגיל הכי מחורבן שיש. חרמות, התנכלויות ומה לא? כל אפסון, ערס קטן חושב שהוא גבר (כנראה בעידוד ההורים הערסים שלו שמחנכים אותו לא לצאת פראייר) לילד שלי מתנכלים הרבה, למי שלא חווה את זה לא יודע על הרגשת התסכול והכעס כשמגיע אליך הילד שלך ;ומבקש את עזרת האבא. כן, האבא שאמור להגן על הילד שלו מהנבלות האלה בעולם. הרבה פעמים אמרנו לו ללכת למורה, אבל המורה לא עושה כלוט, וגם המנהלת לא עושה משהו שיפסיק את זה. כמעט כל יום הילד חווה אלימות. לפני כחודש וחצי ילד איים אליו שיארגן למחרת חבורה שתתפוס אותו ביציאה לבית הספר ויפוצצו אותו. למחרת אני הגעתי. קראתי לילד מתוך השיעור החוצה, ושאלתי אותו אם הוא יודע מי אני ואם יש לו בעיה עם הבן שלי. לא הרבצתי לו למרות שמאוד רציתי. הערס הקטן הלך להשטנקר למנהלת, פתאום הוא הרגיש איך זה להיות מאויים פתאום. המנהלת ישר התקשרה אלי (כן, זאת שלא היה לה זמן אלי לפני כן) ואיימה עלי שלא אעיז לפנות לשום ילד. אני זוכר כשהייתי ילד,צחקו על ילד שאביו עבד בנקיון.האבא עצר את ההסעה,2 סטירות פתרו הכל

רק כך היה לומד לא להרביץ.

אם ההורים של הילד המכה לא מטפלים בו, אז לפחות אב הילד הנפגע יפחיד אותו.
מה עוד שהאב לא הרים עליו יד, אפילו לא סטירה.
ומה הקשר ''דמות מוכרת'' או לא מוכרת ???

כל מי שמצדיק את האבא אין לכם שום מושג בחינוך הוא פשוט מלבה את האלימות בתוך בית הספר -התנהגות כזו היא התנהגות אלימה ופוגענית והורסת כל אקלים חיובי אתם ישר רצים להאשים את המערכת בלי לחשוב לרגע שאולי אין פתרונות קסם למורה בכיתה , היא לא יכולה לבחור את תלמידיה ,אנחנו מחנכים עם שלם לחיות ביחד ,, מחר כשלבן של האב המכה תהיה בעיה הוא יכה מישהוא אחר חלש ממנו זאת הדרך שהוא למד ,ככה זה עובד בחיים רק בכח זה המסר הדפוק שנתתם לילדים שלכם .
חכמים הזהרו בדבריכם ובטח במעשיכם יש חק וסדר במדינה וגם בבית הספר ואי אפשר שכל אבא שחושב שהבן שלו חטף איזה כאפה עכשיו יכנס למוטט את סדרי בית הספר שישב אצל המנהלת ואצת המורה על הוריד עד שיקבל תשובה הולמת ותוכנית מסודרת לטיפול באלימות בכיתה ובבית הספר ולא ירפה עד שיקבל תשובות שירגיעו אותו .. אתה הלקוח תדרוש ותקבל .. אבל לקחת את החוק לידיים ברמה כזו התחרפנתם .
בהצלחה לכל אותם ההורים הדואגים לידלהם גם אני הורה דואג אבל ..

המורה תגיב אם תגיב רק אחרי שההורה יצעק את שלו .. לא ברור אם היא תקבל פידבק מהעולם אם היא תחזיר לו בצעקות שיסתלק (ברור שהיא לא יכולה להחזיר לו בוולגאריות ובקללות שהוא משתמש בהם זה הרי לא חינוכי לילדים בכלל ) אז נא לבקש כלום מהמורה ולא לבוא כליפה בטענות .מי שלא היה במצב כזה לא יודע על מה הוא מדבר .שכל הורה יאפש את עצמו ואת חבריו . ההתנהגות שלנו כלפי המערכת נוראית אם זה בכיתה בבית החולים ותשיכו הלאה .. אין מה להאשים את המורה היא חלק מהקורבן ..

גם לא עשתה כלום נגד הילד המכה, וגם התעלמה לחלוטין מהאב המשתולל.

הגעתי לארץ כעולה חדש,בסוף שנות 40,במאה הקודמת,שפת עברית עדין לא הייתה שרויה בפי,אך התחלתי לראשונה ללמוד בבית ספר עברי,עבר כשבוע שהתחלתי ללמוד, ועל היום שמדובר,לפתע נכנס הורה אחד,בלווי בתו לכיתה,בלי לדפוק על הדלת,ובכל רם צער בשואל את בתו :''מי הרביץ לך''.,היא הרימה את ידע בעדשות ,ובאצבע, הצביע לכיוון שלי,לידי ישב עוד תלמיד,אני אישית לא ידעתי במה מדובר,בכלל גם מי הרביץ. אותו הורה ניגש ישר אלי והכניס לי שתי סטירות מצלצלות,שאוזני מצלצלים עד היום,ושהסתובב האב שוב לבתו,שוב הצביע הבת באצבעה ואמרה :''אבא זה לא הוא ,זה הילד לידו'',גם כאן ,המורה הייתה חסרת אונים,
גם אז לא טופל העניין וגם למחרת,לא היה מי שיגיע לבית ספרי ,להתלונן ,זכור לי מאז ,שגם חלק מהילדים צחקו,על טעות ההורה וחלק אמר שאני מסכן. היום אני חושב לאבא שמכה ילד זר ,חייבים לפתוח לו תיק עמוק יותר ,כי גם לילדו אסור כך להכותו ועוד בפומבי.

אם הורים לא מוכנים לחנך ילדים לא לפגוע באחרים, והבי''ס לא מוכנה לקחת אחריות, חל חיוב מוסרי ואתי על הורי הקרבן להבטיח שילדם לא ימשיך להיות קרבן.

כל הכבוד לאב!

תפקיד ההורה - להגן על ילדיו!

כי היא הייתה רוצה בסתר ליבה לבוא בחשבון עם המופרע הזה , אבל מפאת תפקידה לא יכלה , כל הכבוד לאב , הוא רק צעק לא הרביץ ויש הבדל , עכשיו בטוח הוא לא יציק לבנו

התפקיד שלה לדאוג שהתלמידים שלה יחזרו הביתה כפי שהם באו לבית הספר.במקום לטפל בילד האלים שבכיתה שלה,היא בחרה להתעלם ולשתוק.וזה מה שהיא עשתה גם כשהאב הבריון נכנס לכיתה והשפיל את הילד המכה מול כל הילדים בכיתה.

מעניין כמה זמן הילד המתעלל נטפל לאותו ג'.
יש מצב שהמורה ידעה ולא עשתה כלום להפסיק את התופעה והאבא אמר אם אני אחכה שהמורה תעשה משהו זה יהיה מאוחר מידי.
האבא עשה את הדבר הכי נכון לעשות אם הילד לא מקבל חינוך בבית או מהמורים בבית הספר לפחות הוא עושה משהו .
יכול להיות שבמעשה שהאבא עשה הוא ''העיר'' את הילד והמערכת והילד המתעלל שיגדל יזכור שיש מישהו שגרם לו טראומה ומאז הוא יודע שעל כל מעשה יש תשלום (ככה זה בחיים האמיתיים).
לאבא - יישר כח המעשה הנכון היית במקום הנכון ובזמן הנכון .
להורי ג' - תבדקו איפה טעיתם טפלו בילד שלכם.
למורה/למנהלת - עירנות ומעורבות זה כל מה שנדרש מכם תתחילו לעשות את המוטל עליכם.

אחרי שהתעלל בילד למה היא מצפה ?
לא מצדיק את האב, אך מבין לליבו וכעסו...

ילדים הם לא שק איגרוף.
אף אחד לא צריך לחטוף מכות בבית הספר רק כי לילד המופרע של הכיתה יש בעיות.

אולי עכשיו הילד המופרע יפחד להתעסק עם ג'.
הגיע הזמן שמישהו יעמיד את המופרעים בהמקום.
כשכל הזמן מרחמים עליהם ומוותרים להם, אנחנו קוראים על התוצאות בעיתון ביום שהם משיגים סכין.

אבל במדינה שבה טיפול מערכתי נשמע כמו מדע בדיוני , כל הורה שילדו סובל בשקט לא יכול שלא להזדהות עם האב האמיץ

האלימות בבתי הספר ואלם המורים לא מותירים ברירה אצל ההורים המודאגים אלא לנהוג בדיוק כפי שנהג אב זה. הוא לא הרים יד על הילד האלים, אך בטוחני שילד זה, לא ירים יד על ילדים אחרים הרבה זמן.
הגיע הזמן להפסיק להיות עדינים, ולתת גם למורים סמכויות יותר חדות בטיפולם בילדים אלימים.

במקום לצעוק ואוליי להסתבך בפלילים צריך היה לדעתי (ואנני משפטן) האבא לחזור הביתה,להתקשר לעורך דינו ,להשקיע 300 ש''ח במכתב,ולכתוב להוריי המכה כי בעקבות המכות שחטף בנו הוא יחל ללכת איתו עכשיו ליעוץ פסיכולוגי לתקופה ארוכה,ואת כל ההוצאות הכרוחות בכך הוא ישטית על משפחת המכה,מכתב דומה למנהל בית הספר,אני מאמין שילד זה לא יכה שוב.