מדובר בסרטן שכיח מאד שמתפתח בד''כ לאט מאד. כל כך לאט, שברב המקרים ה''חולה'' מסיים את חייו מסיבות אחרות ולא מהסרטן.
לעומת הסרטן, האבחון (בעיקר הביופסיה הנעשית דרך הרקטום) והטיפול (הקרנות, זריקות וכדורים) גורמים תופעות לוואי לא קלות (זיהומים, דימומים, אין-אונות, אי שליטה בסוגר השתן ועוד).
במחקר גדול מאד לא נמצאה כל תועלת בגילוי מוקדם של סרטן הערמונית.
עד שיימצא פתרון אמיתי, מציע להתייחס לסרטן הערמונית כבעיה שעדיף לא למהר ולטפל בה.
אבי סרנגה הוא איש מקסים נעים מאד ובעל נתינה ללא תנאי .
בחודש ינואר 2011 עברתי ניתוח להסרת הערמונית בשיטת הלפרוסקופיה בביה''ח וולפסון בידיים הנאמנות של ד'ר ציוויאן וד'ר בני שלווה . את בני שלווה הכרתי אחרי ארבעה אורולוגים מהצפון שלא הייתי נותן לכלב זכר (אם יש לוערמונית) להיבדק אצלם..בני שלווה הוא הרופא האולטימטיבי לדעתי לכל מטופל ישר כוח..
ממליץ לאבי סרנגה לכלול גם את הטיפול בראכיתרפיה. עושה אותו פרופ' מצקין באיכילוב, תל אביב, והוא עשוי, כאשר הוא מתאים למצב, לחסוך ניתוח גדול. אני עצמי טופלתי בו והתוצאה טובה מאוד.
מלבד זאת - כל הכבוד על פעילותך, ובעיקר - על הגישה המעשית, שהיא הצעד הראשון לטיפול בסרטן. הצעד השני - לטפל בו כשהוא קטן. השלישי - לא לפחד לדרוש חוות-דעת נוספת, מרופא מומחה אחר, וגם טיפול במקום אחר, אם זה צה שנדרש. שני אלה כלולים בזכויות החולה.
רמת ההיגיינה בבתי החולים בארץ, כמו במדינות העולם השלישי, וגם אם הניתוח יצליח החולה יסבול מסיבוכים זיהומיים אחרי הניתוח !בשביל אזרחים זרים ישראל גן -עדן אבל מי שחייו חשובים לו, שייסע לניו-יורק או להולנד.
חזרתי לארץ לאחר שני עשורים בחו''ל וראיתי מה זה רפואה. יש טוב ויש גרוע, ההכללה שהערת נכון גם לארה''ב הליכלוך ''הנסתר'' נמצא בכל מקום. הניקיון הוא רק למראית העין.
לפני שאתה מגדיר את הרפואה בארץ ברפואה של העולם השלישי, הייתי ממליצה שתבקר שם ורק אחר כך תלעיז ברייש גלי.