עולים כיתה – התרגשות, ציפייה וגם 'אוףףף'...
הזמן אינו עוצר מלכת. יום רודף יום, עולם כמנהגו נוהג, מתייצבים ב- 27 באוגוסט ומתחילים עוד שנת לימודים. עולים כיתה. לא רק הילדים, גם אנחנו.
ע' מספרת לי "ההתרגשות היא לא רק של הילדים, היא גם שלי. קנינו תיקים חדשים, אני בתוך ההכנות. בזמני כשהייתי ילדה, להוריי לא היה כסף להחליף את הילקוט. אני טוב טוב זוכרת את זה. לפעמים נראה לי שאני יותר להוטה להתחדש בציוד מאשר הבת שלי. היא ממש מרחפת".
אני מזכירה לה לא להחיל על ילדיה את החסכים שלה כילדה !!!
ההתרגשות של הילדים הצעירים מתחלפת באדישות מוחצנת של הגדולים יותר. כאילו עושים לנו טובה שהם הולכים לבית הספר. יש תחושה של מיאוס. אבל אל תתבלבלו. זה ממש לכאורה. הם אוהבים את המפגשים בחברותא, הם אוהבים את חיי בית הספר. ודאי שהמסגרת מרגיזה אותם, חופשה והיעדר גבולות הרבה יותר כייפים ומהנים. כדאי ללמוד לזרום איתם, ללמוד להיות חכמים. פשוטו כמשמעו. לא 'ללכת ראש בראש', לא 'לשחק את הבוס'. להיות קשובים, אמפטיים, איכפתיים.
ועוד דבר : היזהרו! אל תתפתו לסמן ילדים עם לקויות למידה כחלשים. כי הגוף מפצה. הם מעולים בתחומים אחרים ויש לתת להם את הבמה הראויה לכך. את הפרגון וההערכה. לעודד אותם. הם לא צריכים להידמות לכלל.
הכלל הזה מורכב מפרטים תנו כבוד לפרט, לאחד. תזכרו שהוא לעולם מיוחד. אל תיקחו על עצמכם רגשות אשמה. לא רלבנטי. תלמדו לפרגן לעצמכם, כך תהיו מסוגלים לפרגן לילדים. אל תתעלמו מן הצרכים שלכם. כך תלמדו לא להתעלם מהצרכים שלהם. זה שהם צעירים לא אומר שאינם טרודים וחוששים ! הקשבה, תמיכה ועידוד, היכולת לקבל אותם כפי שהם תוך הצבת גבולות הגיונית עם המון אהבה ללא תנאי יספקו להם כלי עבודה אמיתיים לחיים. בזו בעצם נמדדת ההורות שלנו. לא בלרצות את העולם ולחשוש מ'מה יגידו'. אלא בללמד את ילדינו להיות הם עצמם, להיות אנושיים עם עצמם ועם הזולת. זו השקעה כדאית, אני מבטיחה לכם.
אז שתהיה לכוווולנו שנת לימודים מהנה ומעצימה.
בברכה,
אורלי פורמן www.orlyfurman.co
אימון אישי, זוגי ומשפחתי תקשור וייעוץ
הרצאות והנחיית סדנאות
050-8662344