תגובתה של חנ''י היא סטנדרטית. אנחנו נותנים, מתחשבים בצרכי האחר, הוא זה שמסרב .
אנשים הם מתחסדים. טענת הגישור- לא היה אף פעם גישור היו שיחות עם המנהלים שקשיחותם ידוע לכול מי שבא אתם במגע. לא אציג עוד פעם את המסמכים רק אחזור ואציין לחנ''י יש ז
כות שימוש ולא בלעדית בקרקע. שנית השטחים לא עברו ממנהל מקרקעי ישראל לשימושם ע''פ חוזה. מי שעדיין לא הבין הבעיה היא כסף. תעריפי העגינה שעלו פי 5, מחירי הנדל''ן וכ''ו והחשוב מכול המועדון הוא הגוף היחיד שמייצג שייטים, ופועל למען השייטים, במקרים כמו העלאת תעריפי העגינה שהמועדון אירגן את השייטים לצאת ולהגיש תביעה. חנ''י עושה הכול לפרק את המועדון שמשמש כמאין וועד עובדים למען השייטים. אנחנו חוזרים ומדגישים יש מקום במעגן שביט(הדייג)שאפשר לשכן בו את המועדון. מנהל המקום מסכים ומבין, חנ''י (ההנהלה) מתנגדת היא רוצה להכניס פיל לקופסת גפרורים, לקבל כסף עבור מגרש כדורגל. הרס המועדון זה מהלך בלתי הפיך, ואחת מאושיות השייט במדינה נמחקות תחת הקשיחות, רוע הלב, חוסר תום הלב, והחמדנות הבלתי פוסקת שאינה פוסחת גם כאן עלינו .