אני גננת בצהרון,וכן הרעת תנאים אינה מקובלת .קיצוץ בשעות ,בתנאים ובחופשות.להביא לידיעתכם כי העבודה בצהרון קשה ומאתגרת פי כמה-עקב השעות המרובות שהילדים נתונים במסגרת (גם להם יש סף).ההתמודדות עם בוקר לא נעים גורר אחריו אחה"צ קשה במיוחד. ובצהרון של 28 ילדים ישנם כמה שמזמן עברו את היכולת להיות "נעים", "נחמד" "וטוב".ועתה פרוע ולא נעים.ועשיו תנסי להושיבם לאכול בנחת וברוגע, לנשום אויר לאט לאט כי הוא כמעט נגמר.ובין לבין ללמד אותם על רגשות ,סבלנות ,סובלנות ושיוויון. לאהוב אותם כאילו הם שלך ולא לשכוח שהם אוטוטו עולים לכיתה א ויש להכין אותם רגשית כדי שלא יפלו כדי שידעו להבדיל ולהבחין.להבין שהכל בסדר והם רק ילדים שאומרים ועושים את אשר על ליבם.ואת מתפללת שרק יעבור בשלום.וכשסוף סוף את נכנסת לרכב את מבינה שהיום ישולם לך ככמות הדלק שבזבזת.אז תגידי יקירה שירתתי בנח"ל שנתיים ושמונה חודשים .אז בבקשה לכי תנוחי.

בואי נסבסד עוד כמה דברים במדינה כי אי אפשר לפטר עובדים או לגעת להם במשכורת. יאללה?
אולי לך יש ים של כסף לשלם לצהרונים אבל לי - לא צריך לקצץ במשכורת, היא במילא לא משהו - אין את הכסף לשלם. אז מה את מציעה מתוקה? שהממשלה תסבסד לנו את הצהרונים ואנחנו נמשיך לשלם את הסכום? בואי תסבירי לי איך זה יכול לעבוד?