- 9.
חופשי חופשי, 26/06/06 03:38
''העבודה'' של ביירון קייטי עשויה להיראות כ''טריק'' מנטלי או כטכניקה נחמדה העשויה להביא להקלה רגעית, או משהו שבאמת מתאים רק לאנשים שבעים. כך היא גם נראתה לי בהתחלה. אך לא כך היא.
קייטי עצמה אינה משאירה מקום לספק: ''העבודה'' היא דרך. דרך שאפשר ללכת בה עמוק מאד וגם רחוק מאד. מבנה השאלות נראה פשטני (או ''מרשם קסמים'') רק כדי שיהיה זמין ומובן לכל אדם, ללא קשר ל''רמתו'' הרוחנית או הפסיכולוגית.
לאחר שפגשתי את קייטי, אני משוכנע לגמרי: היא מורה דגולה שמצאה דרך שיכולה לדבר אל כל אדם, אם רק ירצה בכך. גם פלסטיני שחי בלב הכיבוש. קל היה לשמוע את צעקות המתנגדים והסרבנים בקהל הפלסטיני, אבל אני שמעתי שם גם את אלה שלא צעקו, שישבו בשקט, התבוננו, חשבו על הדברים. באלה אולי נטמן זרע של תקווה, ניצוץ של הכרה בכך שיש אפשרות לחיות חיים של חופש מהסיפור וחופש מהסבל.
אני רואה בבהירות שטמינת זרע זה היא כוונתה הכנה והאוהבת של ביירון קייטי.-
סליחה, אבל הגברת האוהבת התעללה בילדים שלהפרה שמנה, 26/06/06 07:46
-
כליל השלמות? בכנות, לא עשית אי פעם דברים נבזיים
ומה, 27/06/06 01:22
-
-
א''א, 27/06/06 11:02
השאלה אם ילדיה סולחים לה או לא אינה רלבטית. יתכן שהם סלחו ויתכן שלא אבל לא עליך לשפוט אותה על כך.
אנשים שסבלו התעללות נוטים להתעלל והמבחן שהם צריכים לעמוד בו לדעתי הוא האם הם הצליחו לשבור את הדפוס שהם הותנו אליו.
היא הצליחה ועשתה עבודה רבה כדי לצאת מדפוסי הסבל שהיא העבירה לילדיה ואף יש בה את היושר לספר את זה לאחרים.
אז לא שאני מחזיקה גדולה מהרעיונות שלה בינתיים, אבל במישור האישי מגיעה לה הערכה והצדעה. זה לגמרי לא פשוט ומובן מאליו.
-
-
-
כריס, 06/07/06 12:43
-
-
- 8.
א''א, 26/06/06 00:04
נחמד מאוד.
תודה.
השיטה של לשנות את הסיפור לסיפור אחר לא הומצאה על ידי קיטי. הפסיכואנליזה מבוססת בדיוק על הטכניקה הז. המטופל נכנס עם סיפור אחד על חייו ואחר כך יוצר סיפור אחר.
הבעייה שבשיטה שלה לא המטופל הוא שיוצר את הסיפור החדש אלא היא זו שכותבת אותו, כמעט כופה אותו עליו.
האם זה אפקטיבי לאורך זמן?
אם זה לא בא ממנו אלא בצורה של שיכנוע, לי זה מרגיש קצת גסות רוח. מניפולציה, (למטרות ''טובות'' אמנם), שאינה מכבדת את הרצון שלו.
ואם הוא רוצה להשמע ולזכות באמפטייה לסבל שלו, למה לא להקשיב לו? למה למנוע ממנו לבטא את עצמו ולשכנע אותו שבעצם לא קרה כלום ואין שום סיבה שיהיה מאושר (וכפועל יוצא, אם הוא לא מצליח זו בטח אשמתו).
לא להיות קורבן לא אומר שמי שהוא בכל זאת קורבן של משהו וסובל לא יוכל להביע את סבלו ולא יוכל להשמע.
ובכלל לא בטוח שהרעיון של הרדיפה האובססיבית הזו אחרי אושר- ולא חשוב מה קורה לך- הוא כל כך מוצלח.
-
י''ל, 26/06/06 01:11
השיטה של קייטי אינה יצירת סיפור אחר, חשיבה חיובית וכיו''ב, אלא התבוננות מובנית במחשבה, שתכליתה חופש מסיפורים וחופש ממחשבה באשר היא. אני בעצמי לא יודע אם באמת אפשר להשתחרר מכל הסיפורים, אבל נוכחתי שהשיטה הזו טובה ואפקטיבית, גם לאורך זמן, עבור חלק הארי מהאמונות המנחות את חיינו.
כך שלא הייתי אומר שיש כאן כפייה של סיפור חדש, אלא לחץ שכוונתו שחרור ההכרה - אבל אין ספק שלחץ יכול להיות מופעל שלא במקומו. אני גם מסכים לחלוטין בעניין הצורך לאפשר למי שסובל להשמיע את קולו, ובעניין האושר - מסכים שוב.
ועם כל זאת, אני סבור שהשיטה היא נקודת פתיחה יוצאת מן הכלל לכל עבודה תודעתית ורוחנית.
ותודה גם לך.
-
א''א, 26/06/06 10:32
אני חולקת עליך ועליה בנוגע לנסיון להציג אותה כמי שחותרת להפטר מרעיונות ומחשיבה. לדעתי היא פשוט מכוונת לרעיונות ולחשיבה אחרת.
מהמעט שקראתי כאן ובמאמרים קודמים שהתפרסמו על השיטה , קיטי לא מכוונת למצב של העדר לשון, העדר סיפור, כמו למשל, בחוויה המיסטית, במדיטציה וחוויות שהן חוץ לשוניות אלא להתבוננות בהיסטורייה שלך ובמחשבות שלך לגבי חייך בצורה אופטימית ומופחתת סבל והשתחררות ממחשבות ומדעות שגורמות סבל, כלומר, יצירת סיפור אחר.
היא מציגה שאלות ומקבלת תשובות- ומכוונת אותך לתשובות אחרות כלומר ליצרת סיפור אחר. היא מכוונת אותך לראות את מה שהיא קוראת לו ''מציאות'' אבל זה אינו יותר מאשר רעיונותיה שלה על ה''מציאות''.
אם ניקל לדוגמה את הבחור שהותקף וחווה חוויה חוץ גופית אז קודם הוא סיפר סיפור שהוא ליהק את עצמו לתפקיד הקורבן בסיפור ואילו היא נסה לכוון אותו ליצירת סיפור חדש שבו הוא עבר חוויה מסויימת שהיא לא בהכרח טובה או רעה, שהוא נשכר מהחוויה באופן שלא היה מוותר עליו וכן הלאה. זה לא מחיקת סיפור וחופש ממחשבה , גם אם היא מציגה זאת כך אלא שינויו של הסיפור לסיפור אחר.
להיות מחות לסיפור, מחוץ לשפה אפשרי כמובן לפרקים (בחוויה מיסטית למשל) אך לא כמצב מנטלי קבוע.
והיא מכוונת בכיוון הנכון כי באמת אופטימיות חשובה והרבה מאוד מרעיונות השוא שאנחנו מחזיקים בהם גורמים לסבל מיותר אם השיטה המקוצרת הזו אכן עוזרת לאנשים מסויימים - מצויין.
אבל לא נראה לי שניתן להסכים שהשאלות שלה מכוונת למצב של העדר סיפור, חשיבה או לשון.-
י''ל, 27/06/06 01:07
את העבודה אפשר ליישם ביחס לכל אמונה ואמונה, כל שיפוט וכל הגדרה עצמית, בין עם אופי שלילי, חיובי או נייטרלי.
(אולי גם בראיון עם שי טובלי אפשר לראות בצעד ראשון, נפטרים מהגיהנום, ובצעד שני - נפטרים גם מגן עדן.)
השיטה, להבנתי ואף לניסיוני, מתחילה עם הפסיכולוגי אך יכולה לעבור למדיטטיבי. אמנם החקירה יכולה להסתכם בחשיבה חיובית יותר, שזה גם טוב, ואולי הדוגמאות שכתבה זו לא הלכו מעבר לכך. אבל הכיוון המפורש - וכן הפוטנציאל הממשי - עמוקים יותר.
-
-
-
-
- 7.
- 6.
- 5.
פרשנדאטה, 25/06/06 20:49
-
- 4.
-
- 3.
אריה, 25/06/06 17:01
- 2.
the arabs kept the lives of the jews
avi tzanani, 25/06/06 15:46
in yemen and other countries.
that is, they did not kill them just becuase they are jews (not as much as in europe), and from this point of view, they understood the idea that the life of the jew are like a deposit in the hands of the nations of the world, and an attack against a jew's life is an attack against life itself.
on the other hand, the arabs - or the muslims - are not so good in staying alive themselves, not to mention the good life.
in the years 1903-1905 half of the jewish community - as well as the arab population in yemen, died!!! from stupid hunger!!!
this would not happan if the jews were alowwed to keep their land (they were than main land owners before the wahabi's came).
and to this you can add the 70-80% death rate among new borns and many of their mothers...shortly, we can sum that while 6 million jews died on european soil, in the arab world 6 million jews were'nt even born... -
- 1.