אז אני בתוך השלולית, הביצה. ויש שתי אפשרויות אחד להתלונן על הביצה ולקטר עלייה, שתיים לקבל את המצב ולנסות ללמוד לחיות איתו באהבה ושלום ולנסות למצוא את האושר והעונג בזה. אפשרות לא רעה בכלל אבל זה די ויתור וקבלת המציאות שהיא לאו דווקא נכונה. כי אני מכיר אנשים, פגשתי, ראיתי, שמעתי שסיפרו לי (ואני נוטה להאמין להם מכל מיני סיבות ורבות מהסיבות לוגיות) שיש דבר כזה אוקיאנוס, שאני באמת חי בביצה, בעצם ההגדרה של הביצה (סמסרה) היא סבל ולא ניתן לתקן אותה, יהיה פה ושם אושר אבל יהיה סבל , הרבה סבל לי ,לילדים שלי, למשפחה שלי, הורים שלי לכולם! סבל לאף אחד אין שליטה מתי הוא יבוא, באיזה יום הוא יבוא ובאיזה עוצמה . כמו שאמרתי ביצה מסריחה, ככה זה הסמסרה. היתרון היחיד שיש לה זה שיום אחד היא תכה כל כך חזק שאנחנו נתעורר וננסה למצוא דרך החוצה. איך אפשר לדעת שיש אוקיאנוס עוד מבלי לפגוש אותו ומבלי להאמין אמונה עיוורת לכאלו שמספרים שיש כזה דבר. נורא פשוט, מתחילים לצעוד בדרך שלימד בודהה..שטוען שיש כזה דבר הארה... ומתחלים לבדוק האם זה באמת משפר לי את האושר והעונג בחיים ומקטין לי את הסבל... נניח אחרי שנה של צעידה בדרך, ואם התשובה היא כן אז אין שום היגיון לוגי להגיד שאי אפשר לשפר את זה עוד,להעלות עוד את העונג והאושר ולהוריד עוד מהסבל, וכך הלאה והלאה עד העדר מוחלט של סבל, והגעה לאושר עילאי. אתה אולי לא מאמין שיש אוקיאנוס ובגלל זה אתה ממשיך לשחות בביצה ומנסה לשפר אותה, אבל מעצם ההגדרה שלה, אין לך שליטה עלייה (על החיים שלך) ואתה לא יודע מתי יבוא סבל כזה או אחר לך או לילדים/הורים שלך. חבל לנסות חיים שלמים לתקן משהו שאי אפשר לתקן, עדיף לנסות לצאת ממנו. בדרך שאתה מנסה לצאת ממנו הוא אוטמאטית מיטהר והופך לגן עדן. כי הביצה/אולם קולנוע/סדרנים ריקים מקיום עצמי ואין שום סיבה שזה לא יהפוך לגן עדן מענג, כי גן עדן כמו שנכתב בכתבה השנייה שהתפרסמה הוא מצב תודעתי מנטלי ולא מקום פיזי שמישהו בנה. אבל התודעה שלנו כרגע מוגבלת מאד, ספוגה בבורות, ומשליכה רק ביצה מקולקלת שאנחנו מאמינים שזה מה שיש ומנסה לתקן את זה.

שים לב שבכתבה השנייה שהתפרסמה היום, יש תמונה מפורסמת של גלגל החיים, תמונה שלפי הכתבים בודהה יצר/צייר. שים לב שיש את הגלגל של החיים והמוות ובודהה עומד מחוץ לגלגל הסמסרה (הביצה/שלולית/אולם הקולנוע) . הוא בשליטה, הוא סיים את המעגל של לידה/הזדקנות/מחלות/מוות הוא בעונג תמידי באוקיאנוס. הוא אגב יכול לבחור להתגלגל שוב לתוך הסמסרה על מנת לעזור ליצורים הסובלים, וזה מה שבודהות עושים, זה מה שהמופע של הבודהה של החמלה עשה והגיע אלינו במופע של הדלאי לאמה ה-14.
אגב - אפשר להמשיך להגיב שם אם אתה רוצה

אני מנסה להבין איך מגיעים להארה. המציאות הקונבנציונלית כמו שאנחנו מכירים אותה היום טוענת שאני צריך להזדקן, לחלות ולמות. הבודהיזם אומר שאפשר לצאת ממעגל הסבל הזה ואפשר להגיע להארה. אז אני מעדיף לחקור את הדרך הזאת ולכן אני רוצה לדעת איך מגיעים להארה. אם יש לך תיאוריה או הסבר אשמח לשמוע

את דברייך? האם יש איזה לימוד של אסכולה כלשהי, או איזה כתב מסויים או ביאור או פירוש שממנו אתה מביא את דברייך? זה פשוט לא מסתדר לי עם הלימוד שאני מכיר ולכן הייתי רוצה לשמוע ממך לגבי אותה נקודה שאין לי שליטה עלייה? הרי כל הלימוד בא ללמד שאפשר להשיג שליטה על התוצאות בחיים שלי וכל התוצאות הן לגמרי 100 אחוז מהסיבות ששתלתי בעבר ע''פ איך שהתנהגתי לזולת , זוהי הקארמה... אז האם הלימוד שאתה מדבר עליו חולק על כך? וטוען שלהגיע להארה אין סיבה, אין הסבר ובטח ובטח לא שליטה ? האם זה לא נשמע קצת מוזר? זה פתאום קורה, יום אחד בדרך לעבודה??? אשמח להסברים, תודה.

האם זה פתאום קורה? האם זה מחוץ לחוקיות של סיבה ומסובב? זה פשוט תוצאה בלי סיבה שקשורה אליו? השאלות הן לא של כעס אלא של ניסיון להבין את דברייך, לילה טוב.

בכל מקרה אף אחד לא כותב בשמו האמיתי כאן.
לגופו של עניין, הלימוד הבודהיסטי הטיבטי וספציפי של זרם הגלוגקפה, ידוע בכך שמידי יום ביומו במזנר סרה מיי, (אותו מנזר שהמורה של לאמה דבורה היה הראש מנזר שלו), הנזירים שם מבלים כמה שעות על מגרש הפולמוסים ומתפלמסים על החומר הנלמד. אז אי אפשר לטעון שלא מעודדים את שאלת השאלות, קושיות, פולמוסים ודיונים, אבל הם צריכים להיות עיניינים ולקדם את הפולמוס.
אגב לגבי התמודדות לבד עם השאלות, לפעמים יש מצבים שהמורה אומר לתלמיד בתור תשובה לשאלה: לך הבייתה, שב על הכרית ותעשה מדיטציה, לפעמים חשוב שאתה תגיע למסקנות מתוך חוויה ישירה , לשבת ולחשוב על השאלות ולהרר בהם , תמיד אפשר לחזור אחרי שבוע למורה ולשאול שוב את השאלות. מורה ראוי יענה תמיד ולא ינפנף את התלמיד, לעומת זאת יש מצבים שבהם אי אפשר לתת לתלמיד תשובה שתספק אותו באותו הרגע. זה כמו שלא משנה כמה תנסה לא תוכל ללמד ילד בן חודשיים לדבר.
שוב המטרה היא להביא אותך להארה, זוהי דרך ארוכה ודורשת המון השקעה, אם לא תאמין באמת שזה אפשרי לא תוכל להשיג זאת ולכן חשוב לעורר שאלות ותהיות ולחקור את הספק , ומועדדים ספק, אבל ספק בריא, כזה שמכריח אותך ללכת לבדוק אותו ושאתה באמת עושה זאת.

למדתי הרבה ואני ממשיך ללמוד, מנגד עניין הלימוד תלוי כמעט כולו אך ורק בצד השני ואני שם לא מתערב, אני מספק את דעותיי, את תהיותיי, ואת הדיון עצמו שאני מנהל, מעבר לכך שכל אדם ילמד מה שהוא יכול מהדיונים הללו (מצידי שילמדו גם שמושון טועה לגמרי והטענה הנגדית היא הנכונה-גם זה נקרא ללמד) כמו כן אני חייב לציין שמתחיל לשעמם אותי לנהל את הדיון הזה (ודיונים אחרים לגופו של אדם) האם אני לומד או לא...מוטב שכל אחד יתרכז בלימוד של עצמו ע''פ שיטתו...אני לומד ומלמד דרך דיונים, לא בקטע שלך אל תתדיין, יום טוב

אם אתה אומר שלמיינד יש תכונה של מודע, הוא לא ריק, אבל אם התכונה הזאת קיימת במיינד רק כאשר המיינד יוצר אינטראקצייה עם מושא המודעות, קרי, ''אובייקט'' (שלא קיים מצד עצמו בלה בלה בלה) אפשר להגיד שהמיינד לא קיים מצד עצמו, אך בעל תכונה עצמית. אני לא קובע עובדות ואני לא בהכרח טוען שזה מה שאני חושב שקיים, אני פשוט מצביע לך על מה שאתה בעצם אומר.
אבל השאלה היותר מהותית היא, מי אתה? כי כשאתה אומר יש לי מיינד לא מואר, אז למי זה לי? לגוף? למיינד אחר? למי? ואל תתחמק עם תשובה בסגנון אתה שואל את זה מתוך מיינד דואליסטי, כי אז אתה תוכיח שאתה לא מבין על מה אתה מדבר, ההתחמקות היא מתוך מיינד דואליסטי. העובדה הפשוטה היא כזאת - אתה טוען שיש לך מיינד לא מואר.

פשוט הצלחתי לעכוב אחרי התגובות עד התגובה למעלה... לא הבנתי את הכוונה

הכוונה היא שהמורה לא מלמד בשביל לקבל מתנות או דברים חומריים והוא גם לא דורש אותם. אבל זה ברור שהוא ישמח כשאתה תביא לו מתנה. אתה הוא זה שרוצה לתת למורים שלך מתנות, אתה רוצה לצבור את הקארמה הנפלאה הזאת. אם המורה שלך הוא מורה טוב וראוי הוא לא צריך את המתנות האלו. בזמנו בטיבט לפני הפלישה הסינית, האיש הכי עשיר היה הדלאי לאמה, היא לו ארמון עם עשרות חדרים, כל הזמן הביאו לו מתנות... אבל תראה איך הוא חי, תראה את המצב המנטלי שלו. המתנות ריקות מקיום עצמי, מה עושים איתם זה כבר משהו אחר. הכסף הוא ריק מקיום עצמי, כך גם לגבי הון רב. השאלה איך מתייחסים לכסף ולהון. אם יש לך הון וכסף רב ואתה תורם ועוזר איתו לקהילה אז הכסף הוא דבר טוב. אם אתה משתמש בכסף כדי לממן פעולות אלימות ומלחמות אז הכסף הוא דבר רע. תבדוק שהמורה שלך לא מלמד כדי לקבל כבוד ולקבל טובות הנאה ודברים חומריים. אתה בהחלט יכול להביא לו. אבל הוא ילמד אותך בין אם תביא לו מתנות ובין אם לא. בכתבים מסופר על תלמידים שבדקו את המורים שלהם 12 שנה. אתה מוזמן ללכת אחרי הכתבים, אני בנתיים הולך אחריהם. אל תמהר , תבדוק טוב טוב. מקווה שענית לך על רוב השאלות.

או שהתגובות כאן מטרתם לקדם בדרך ולענות על שאלות/תהיות שיש לך או שאתה פשוט בא כדי לתקוף, לבקר ולשפוט ובגלל זה אתה מרגיש שניצחת באיזה מלחמה, או משפט ואתה רושם למישהו שהוא יכול לשמור על זכות השתיקה. אני התרשמתי שאנשים עונים לך לשאלות ואתה באמת תמים בשאלותייך ומנסה ללמוד ולהתקדם לאנשהו, בתגובה של זכות השתיקה שלך אתה מוכיח אחרת, אתה מנהל משפט נוקב כנגד הבודהיזם, ואתה הוא גם השופט וגם התוקף/התובע... אתה אפילו לא הגעת ל''זירת הפשע'' (ז''א לימוד פרונטלי) ואפילו לא פגשת את ה''פושע'' - ז''א מורה כזה או אחר. וגם לא ראית במו עינייך או אוזנייך ''פשע'' - זאת אומרת לימוד הדרך הרוחנית, ואתה ישר מחליט וקובע - אשם, כולם אשמים, לימוד פסול ולא טוב. בכל אופן כך התרשמותי מתגובתך האחרונה, יכול להיות שאני טועה, אבל פתאום התמימות שלך בשאלות השתנתה בעיניי, זה השלכה שלי כמובן אבל עדיין מתפקדת כך בעולמי.

או שהתגובות כאן מטרתם לקדם בדרך ולענות על שאלות/תהיות שיש לך או שאתה פשוט בא כדי לתקוף, לבקר ולשפוט ובגלל זה אתה מרגיש שניצחת באיזה מלחמה, או משפט ואתה רושם למישהו שהוא יכול לשמור על זכות השתיקה. אני התרשמתי שאנשים עונים לך לשאלות ואתה באמת תמים בשאלותייך, בתגובה של זכות השתיקה שלך אתה מוכיח אחרת, אתה מנהל משפט נוקב כנגד הבודהיזם, ואתה הוא גם השופט וגם התוקף/התובע... אתה אפילו לא הגעת ל''זירת הפשע'' (ז''א לימוד פרונטלי) ואפילו לא פגשת את ה''פושע'' - ז''א מורה כזה או אחר. וגם לא ראית או שמעת ''פשע'' - זאת אומרת לימוד הדרך הרוחנית, ואתה ישר מחליט וקובע - אשם. בכל אופן כך התרשמותי מתגובתך האחרונה, יכול להיות שאני טועה, אבל פתאום התמימות שלך בשאלות השתנתה בעיניי, זה השלכה שלי כמובן אבל עדיין מתפקדת כך בעולמי.

העיקר שיהיה מורה טוב עבורך ויקדם אותך בדרך הרוחנית, הוא יכול להיות מבוגר או צעיר, גבר או אישה, מהמזרח או מהמערב, עם הרבה כסף עם קצת כסף זה לא משנה, העיקר שיהיה מוסרי, מבין את החומר, מתרגל אותו יכול להסביר לך היטב על המנגנון של קארמה וריקות ובעיקר תמיד שמח ללמד ולא מבקש בתמורה שום דבר, בטח ובטח לא דברים חומריים. בהחלט זה טוב עבורך בתור תלמיד לתת לו מתנות/כסף אבל הוא לא יבקש את זה בתור תנאי ללמד אותך. אני לא ממליץ פה על מורה כזה או אחר, אני סה''כ מביא פה את הלימוד של איך לבחון מורה, כדי שאנשים לא יבחרו מורים ויבזבזו שנים רבות מחייהם עבור מישהו שלא מקדם אותם בדרך והוא לא מורה אוטנטי. אגב יש המשך ללימוד הזה וזה איך בוחנים דרך רוחנית שהיא אוטנטית. אתה לא רוצה לשרוף שנים אחרי דרך שלא מובילה לשום מקום, לא ככה? יש הרבה מורים טובים, אוטנטים בארץ , הרבה מאד, וכולם מעולים, אז קדימה סגור את המחשב, צא מהבית ותתחיל לחפש אחד , בהצלחה :) שבת שלום

אתה צודק ביותר, האחריות היא עלייך. והלימוד של איך לבחון מורה זה בעצם רשימה של תכונות שאתה צריך שיהיו למורה, רק למקרה שלא כולם כמוך מושון, ויש את היכולת להגיע למסקנה הזאת שחשוב מאד והאחריות היא עלינו לבדוק את החומר. אבל הלימוד הולך רחוק יותר וזה כמובן תלוי בכמה ההבנה שלנו של ריקות. מדובר על אחרי 12 שנה או 30 שנה איך שנוח לך. אחרי התקופה הזאת אתה צריך ללכת אחרי המורה ולתת לו לשקף לך את המיינד שלך ואת כל הנגעים הרוחניים שלך ואתה צריך ללכת ולעבוד עליהם, כדי לחסל אותם על מנת שתוכל להגיע להארה. המורה ריק , אין לו שום תכונה משל עצמו, כולל התכונה של לקשקש בשכל ולדבר שטויות. וגם לדבר דברי חוכמה שמביאים להארה. אין לו את התכונות האלו, הוא ריק. ככל שמבינים יותר ריקות, מבינים יותר קארמה, מבינים את החשיבות של לשמור על המוסר. המורה שלך ישקף לך את המיינד שלך ואם אתה תשמור על המוסר שלך אז הוא המורה יראה לך טהור וימשיך לקדם אותך בדברי חוכמה אל ההארה, כי החוכמה לא באה ממנו, אלא מהקארמה שלך וזו נקבעה ע''פ איך שהתנהגת לזולת בעבר. אוקיי?

בלי להשליך חשיבות גבוהה יותר על לימודך או דעותך...

כולם כולם, עוד מתקופת הבודהה שאמר מפורשות: ''אל תאמינו למה שאני אומר לכם בגלל שאני אמרתי אותו, לכו לבדוק את זה בעצמכם''. בכל הלימוד הבודהיסטי ובכלל בכל לימוד שאתה לומד בחיים שלך, אל תאמין למי שלימד אותך רק בגלל שהוא אמר את זה, לך לבדוק בעצמך, אם זה לא חווה את זה באופן ישיר זה לא שווה, זה לא יחזיק מעמד, ולמה זה? כי אם אתה מאמין למישהו רק בגלל שהוא יפה או כריזמטי אז שבוע הבא יבוא מישהו יותר כריזמטי והוא יסחוף אותך אחריו. מוטלת עלייך אחריות מלאה לבדוק את הדברים בעצמך. אל תתרשם שהמגיבים כאן, למרות אהבתם הרבה למורים שלהם לא בודקים את הדברים בעצמם. אין הכוונה ללכת אמונה עיוורת. עניתי עוד דברים לתגובה של מושון למעלה. שבת שלום.

למצוא מורה שמתאים לך, לא מורה שמתאים לי. כל אחד והמורה שמתאים לו, כל אחד והקארמה שלו. יש הרבה דרכים רוחנית טובות , אתה לא חייב לבחור בודהיזם. יש הרבה מורים מעולים וטובים בעולם, לך תשב בלימוד של מורים, תראה מי עושה לך את זה... מי מצמרר לך את העור... עם מי אתה מרגיש משהו מיוחד... מי הכי מדבר אלייך... מי אתה משליך בצורה שמלמד חוכמה ונותן לך תובנות רוחניות.
מצטער אם הבנת אחרת, הכוונה היא שתחפש את מי שהכי מתאים לך. המורה ריק מקיום עצמי, לאחד הוא טוב ולשני הוא סתם... כל אחד והקארמה שלו.

למצוא מורה שמתאים לך, לא מורה שמתאים לי. כל אחד והמורה שמתאים לו, כל אחד והקארמה שלו. יש הרבה דרכים רוחנית טובות , אתה לא חייב לבחור בודהיזם. יש הרבה מורים מעולים וטובים בעולם, לך תשב בלימוד של מורים, תראה מי עושה לך את זה... מי מצמרר לך את העור... עם מי אתה מרגיש משהו מיוחד... מי הכי מדבר אלייך... מי אתה משליך בצורה שמלמד חוכמה ונותן לך תובנות רוחניות.
מצטער אם הבנת אחרת, הכוונה היא שתחפש את מי שהכי מתאים לך. המורה ריק מקיום עצמי, לאחד הוא טוב ולשני הוא סתם... כל אחד והקארמה שלו.

1-או שבוחרים באמירה על קיומו של מיינד אחד יחיד, שחלקים ממנו מפוצלים-לא מודעים למקור היחיד שלהם ולמעשה כולם יחד מהווים את המיינד...ובאנלוגיה של הים: ים אחד מלא גלים, שחלק מהגלים נמצאים בבורות וחושבים בטעות שיש איזושהי הפרדה בינם לבין שאר הים. ואז, אם גל מבין שהוא חלק מהים הוא יכול עדיין לראות גלים שלא מבינים זאת...אזי האמירה כי הגלים לא קיימים מצד עצמם פירושה במקרה הזה הוא שהם חלק מהים, בדיוק כמו שאר הים, למרות שיש הבדל ב-''צורתם'' (השלכה/סיבתיות אם תרצה) ואז גם ניתן לפרש בצורה מסויימת את המשפט ''ריקות היא צורה וצורה היא ריקות''...במקרה הזה הים עצמו תלוי בגלים כדי להתקיים (זו הריקות של הריקות, לעניות דעתי)...
2-האפשרות השנייה בנויה על הגישה של זהות מוחלטת בין האני ספוג הבורות (הגל) ובין הים...יש רק גל אחד, שהוא בור לגבי עצמו ומשליך מעצמו סיבתיות,קארמה ואלפי דמויות שאינם קיימים ללא שהוא ישליך אותם, אין דבר מלבדו וכל הסבל תלוי אך ורק בו, גם כל סבל שהוא יוצר הוא יוצר רק לעצמו כיוון שהוא יוצר גם את הקארמה שתגרום לו להשליך לעצמו סבל...במקרה הזה מדובר לא ב-ים מפוצל, אלא ב-''גל'' שמשליך ים מלא גלים כשלמעשה אין ים ואין גלים...
ההבדל העיקרי בין שתי הגישות היא שבראשונה יש הרבה נקודות מבט מלאות בורות של הים את עצמו (הגלים) ובגישה השניה יש רק נקודת מבט אחת ספוגת בורות (זאת שלי)...הבעייתית יותר היא השנייה, כיוון שמה שמפריד בינה ובין סוציופאטיות הוא קו דק של הפחד מהקארמה (אין שום חמלה, כיוון שהאדם היחידי שאתה חומל פה הוא את עצמך)...

עוד הערה: בודהא עצמו ברח מהעיסוק בשאלות הללו כמו מאש, כיוון ששלעתו התשובה לשאלה האונטולוגית מזיקה או לא מסייעת לחיסול הבורות/סבל...אלא שאז הגיע נגארג'ונה...

למרות שתגובתו הראשונה של בן שונה שמיים וארץ מהשנייה.. אני מתחיל לחשוד שזה לא אותו האדם. אכן בן כמו מושון כמו כולם הם השלכה שלי, אבל השלכות מתפקדות ובשבילי אני משליך את בן כטרול , התגובה השנייה היא תגובה קלאסית שמייצגת את המצב. חבל. לא עוזר לתרבות הדיונים כמו שמושון הסביר יפה מאד בתגובתו.

מי שלא נכפה עליו חשיבה דואליסטית ומי שכבר לא רואה פרדות בינו ובין הזולת לא יכול לצבור קארמה.

ברור שהוא לא קיים מצד עצמו...
יום טוב

אתה כתבת שבודהה אמר: ''שמלומד ממשיך להתקיים לאחר מותו בדבריו שיוצאים מפי תלמידיו '', זה לא נכון, בודהה לא אמר את זה , בשום כתב לא תמצא זאת. לעומת זאת מה שהוא כן אמר לקראת מותו זה שהוא (והכוונה לא להוא , הגוף הפיזי שלו ואותו בודהה שאקיאמוני ההיסטורי משנת 500 לפנ''ס) אלא הלימוד שהוא מלמד יופיע בדמות המורה שלנו. מי שיהיה המורה הלב שלנו הוא בשבילנו יהיה בודהה - בודהה הכוונה ישות מוארת, לא אותו אחד שחי בהודו לפני 2500 שנה.
אתה צריך להבין ריקות טוב טוב כדי לקבל את זה. מה שיוצא מהפה של המורה וגם מה שיצא מהפה של בודהה ההיסטורי זה אוסף של תדרי קול, דציבלים. מה שעושה אותם דברי חוכמה, ודברים שמקדמים בדרך אל ההארה (במקרה שזה מה שזה עושה לאותו אדם שמקשיב להם) זה הקארמה של אותו אדם. ולכן הלימוד של הבודהה, הדרך להארה תופיע לנו בדמות המורה שלנו. אני מקווה שזה עכשיו יותר מובן לך. בכל מקרה הציטוט שלך מעולם לא נאמר ע''י הבודהה. לפחות לא לפי הלימוד שאני מכיר. יום טוב חזרה אלייך

אני אתן לך רמז, אבא שלו לא היה הדלאי לאמה ה-13, מדובר על גילגול ה-14 של הדלאי לאמה, שהוא התגלמות/המופע של הבודהה של החמלה

ולקבל תשובות , אני אשמח לענות לכל שאלה. בבקשה.

גם המשליך , גם התודעה, גם הקארמה... גם הריקות ריקה. כמו שרשמו לך מקודם אתה מתפרץ לגדר פרוצה, אין כאן שום ויכוח. זהו הלימוד של הפרסנגיקה מאדייאמיקה. זהו הלימוד של שושלת המורים של הגלוגקפה כולל המורים של לאמה דבורה וגם לאמה דבורה בעצמה אשר מלמדת זאת. אני מניח שלא הייתה בשבועיים האחרונים בלימוד של לאמה דבורה על ריקות מתוך פרק 9 מהמדריך ללוחם הרוח של מסטר שנטידווה (קורס מספר 12). אם היית בלימוד היית שומע שהכל ריק ואין שום מחשבה אחרת. כל דבר, אדם, תופעה, תהליך, תודעה, קארמה, ריקות...בודהה. הארה, נירוונה סמסרה... ריקים מקיום עצמי, אין להם שום טבע משל עצמם. ותתפלא אולי לך אין קארמה להבהל מזה אבל יש אנשים שנבהלים מאד מזה.

למי החוץ נעלם?

מאות פעמים ראיתי כבר תגובות שכותבות שהכל ריק מטבע/קיום עצמי, החוץ, הפנים, הפנים והחוץ, החוץ והפנים, הפנים לבד, החוץ לבד, כל הדברים, האנשים, המיינד, הקארמה, ההולך, הדרך, ההליכה, התהליכים...הכל, אני חושב שכשכותבים הכל מתכוונים לכל מה שאתה יכול לחשוב עליו אי פעם.
כך גם משתמע מהכתבות של דבורה. מדוע אם כן אתה שוב ושוב חוזר להסביר נקודה שגם ככה ברורה לכולם? האם זה כדי לחזק את הבנתך בנושא? אם כן, אז תבורך כל הכבוד. יום טוב

התוכל לפרט בדיוק מדוע לאמות אלו, שחלק מהאנשים בוחנים ובודקים אותם עכשיו לא עומדים בקריטריונים? או שמא אתה באמת טרול שרק זורק משפטים לאויר העולם (התגובות) רק כדי לעורר תגובות למינהם? הלאמה של דבורה , קן רינפוצ'ה שה לובנסג תרצ'ין עודד אותה להתחיל ללאד את קורסי ה-ACI בארץ. האם גם איתו יש לך בעיה?

מסכימה איתך, ורק לעתיד , וזוהי רק עצה/המלצה , אם אתה חושב שתכתוב תגובה והיא עלולה לגרום לאנשים אחרים להגיב כמו שהגיבו, ואני חושבת שאלו תגובות מתבקשות. היות ואם אדם טוען משהו לרוב מתבקש שאנשים יבקשו שיסביר ולא רק ידבר בראשי פרקים, ומספיק שרק בן אדם אחד שקרא את תגובותייך ועכשיו יש בו טיפ טיפה ספק במוריו אתה הוא זה שרושם את הקארמה של פילוג בין תלמידים ואתה מספיק שנים בדרך לדעת אילו זרעים נשתלו (אני לא מנסה להפחיד אתה הרי מכיר את הלימוד) . זוהי קארמה שתמנע למצוא מורה טוב לדהרמה שיקדם אותי בדרך. מה שאני מציעה לעתיד, עדיף לשתוק. אלא אם כן אתה רואה מורים שגורמים עוול רב לתלמידהם ואתה רואה (או יותר נכון משליך) מעשה עוולה עליך למנוע אותו.
ולנושא אחר, יום שבת, יום הולדת לדלאי לאמה , הבנתי שידידי הדהרמה ויטיב מארגנים מסיבה בתל אביב, נפגשים?

לא אמרתי שאני מודע למניעיך, ברור שאל לנו לשפוט את הזולת ואני מתנצל אם נגרם הרושם הזה מדבריי.
בקשר לדוגמה שנתת - יכול להיות שלא היית מודע למניעים לפעולותיך כמו שחשבת, ולכן האחריות לתקן את הרושם המוטעה שנוצר אצל חברך עדיין חלה עליך, ולכן בדוגמה עשית כמיטב יכולתך להסביר ולהבהיר - למרות שלא היה לך כל מניע מודע ליצור רושם מוטעה מלכתחילה.
זו היתה כוונתי, לחדד את הנקודה של האחריות האישית ובדיקת המוטיבציה גם לאחר מעשה, מכיוון שכל כך קשה לעשות מעשים סמסרים טהורים.
ערב טוב ושבת שלום.

אני לא המגיב ''הזהר מדבור מפלג'' (ואינני נוהג להגיב בדרך כלל).
לדעתי (וזו דעתי בלבד) מצער שמישהו בכלל מוצא לנכון להקדיש זמן יקר ולהגיב לדברי בן צפון, שנראה שהם באים ממוטיבציה שלילית לחלוטין - אך מצד שני סיבותיך עמך ומי אני שאשפוט אותך.
אך בכל זאת הדברים נאמרו, ולדעתי עדיין לא עמדת מאחורי דבריך.
האם אתה מוכן להסביר למה התכוונת ועל מה התבססת כשכתבת:
- ''גשה מייקל רואץ' ודבורה צביאלי לא מייצגים אותה בכללותה, ממש לא''
- ''באופן אישי לא הייתי מצטרף אליהם כי הדברים שנאמרים לא תואמים את הבודהיזם הטיבטי שלמדתי.''

תודה וסופ''ש נעים לכולנו

אין לך מושג מי אני, מה אני עושה בחיי, מה אני מיישם ומה אני חווה! כל מה שיש לך הוא ההמשגה שלך, הפירוש שלך של מי אני...מוטב להתרכז בנושאים שעולים ולתרום ככל הניתן לדיון...במקום...דברים אחרים...יום טוב

אם כי יש התנסויות שהשיעור שלהם יהיה האחרון שתלמד בגלגול הזה...

וגם הדגשתי את זה יותר מפעם אחת.
עבודתו כל כך מדהימה, שהלימוד של לאמות מסויימות בימינו את מה שהם מכנים ''לוגיקה בודהיסטית'' הוא לא פחות מאשר בושה לעניות דעתי!
והוא זהה בדיוק לרמת היכולת של טוקבקיסטים פה להתמודד עם משפט פשוט של בודהא...
יום טוב

את אמרת שאת לא מבינה איך הדברים שהבאתי (שהם במקרה הזה-ציטוט מדויק של בודהא ללא שום תוספת פרשנית משלי) מועילים לך...לא אני אמרתי את זה.
לגבי כל הנושאים שדיברתי עליהם החודש, כדאי מאוד שתהיי יותר ספציפית...בשרשור הזה לא דנו בכל הנושאים שדנתי כל החודש האחרון, דיברנו אך ורק על הציטוט של בודהא ש-''יש דרך ויש הליכה ואין אף אחד שהולך על הדרך'' ובסך הכל שאלתי אותך איך את מבינה את המשפט הנ''ל...
לגבי ''שנת אור'': אני מעדיף שלא להכביר במילים מלבד ש: ''הזמן שלוקח לעבור מרחק שהאור עובר בשנה'' תלוי במהירות של מי שנע ואי לכך לא יכול להוות יחידת זמן...אם אתה לדוגמא פוטון...אז המסע יקח לך שנה...אם אתה בן אדם בסוסיתא הוא יקח (טוב אני לא מתכוון באמת לחשב את זה...), בקיצור, עזבי, המונח ''שנת אור'' אינו מושג זמן, אלא מושג מרחק שמסתמך על מהירות האור הקבועה

יום טוב

לא נאמר: ''אין דרך הליכה והולך מצד עצמם'', נאמר בפירוש ''יש דרך, יש הליכה, אבל אין הולך/צועד על הדרך''...כלומר שלמרות שהכל ריק ושום דבר אינו קיים מצד עצמו במקרה הנ''ל יש הבדל משמעותי בין הצועד (אין) לבין דרך/הליכה (יש)...

תנסי שוב
יום טוב

אתה הוא רצף/זרם של הבשלות קארמיות, שהיה קיים מאז ומעולם וכך גם לגבי העתיד , הכל השלכות מנטליות מהתודעה, כך גם הקארמה, וכך גם התודעה. נכון יש לופ כלשהו, אבל זה בגלל החשיבה הדואלית שרגע יש לנו, ככה זה באמת היחסית או הקונבנציונלית

מי משליך את ה-אני שלך...הרי גם הוא ריק ע''פ הבודהיזם?

יום טוב

זה ההיפך מ-''לא קיים מצד עצמו''

יום טוב