אתה עונה לי מתוך הגמרא בב''ב ע''ד. 'אמר רב יהודה אמר רב כל מה שברא הקב''ה בעולמו זכר ונקבה בראם אף לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון זכר ונקבה בראם ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו'.
בזוהר דילן מובא בפירוש:
'ויאמר א-להים יהי מארת ברקיע השמים, דא איהו נחש בריח, אמאי בריח, בגין דסגיר לתרין סטרין, ולא נפיק לעלמין אלא חד זמנא ליובלא. ובספרי קדמאי, דא נחש עקלתון דאיהו בעקימו תדיר, ואייתין לווטין על עלמא'.
כלומר נחש הבריח נקרא בספרי קדמאי - שהם אולי הגמרא עצמה ואולי לא - נחש עקלתון. הוא נקרא כאן 'בריח' דווקא מכיוון שהוא 'סגיר לתרין סטרין' הוא סגור משני הצדדים, מוברח בתוך עצמו ולא מבריח את העולם מקצה אל קצה. הדרשה על קרשי המשכן המבריחים מן הקצה ועד הקצה שייכת בזוהר עצמו למידת התפארת (כמו שאפשר למצוא ממש בדף הראשון בזוהר (עמוד ב) על יעקב המבריח מן הקצה (מ''י – בינה) אל הקצה (מ''י – מלכות).
נחש הבריח הופך להיות הבריח התיכון רק בחלקים אחרים של הזוהר, ויש לכך סיבות רבות שאפשר לדון בהן במסגרת אחרת, סיבות הקשורות בעיקר לאופיים של החלקים הללו. כך ברעיא מהימנא בשמיני (מ''ב.) ובתיקון כ''א שבתקו''ז (מ''ג.:) – בתקו''ז הנ''ל נחש הבריח המבריח הוא ה'חויא קדישא' לאפוקי מה'חויא בישא' והוא דומה פחות לתנין ויותר ל'לויתן זה יצרת' ולצדיק שנקרא גם הוא 'נונא' – דג, הוא רב המנונא סבא. ובכל אופן גם שהנחש הבריח מקושר לבריח התיכון אין זה מוציא אותו מכדי נחש עקלתון.
בַּפּליאה התיאור של השינויים בין 'בריח' לבין 'עקלתון' הוא המדוייק והעשיר ביותר ואצטט ממנו כאן - 'נחש בריח הוא מזל תלי ונקרא תלי לפי שנתלין בו י''ב מזלות ו' מצדו הא' וו' מצדו הב' פעמים מבריח מן הקצה אל הקצה ולכן נקרא נחש בריח, ופעמים מתעקם ומכניס זנבו לתוך פיו כנחש עקלתון. וששה המזלות הפנימיים התלויים שנים שנים לו הם הם המשמשים המנהיגים את העולם באותו זמן וככלותם לשמש ישוב ויתעקם אף מצד שני כדי להכניס מזלות החיצונים לפנים שישמשו בעולם ששה התיכונים ששמשו עד עכשיו מבחוץ ובשעה שמתפשט אז מבריח את הרקיע מקצה אל קצה הרקיע הזה נטוי על כל העולם מקצה אל הקצה חוץ מקצת פנת צפון שלא נגמר כשאר קצות הרקיע' (ד''ה ודע והאמין [על סנדלפו''ן])
– אמנם יש מקום נוסף בפליאה שהוא דורש על הגמרא בב''ב ושם נחש בריח הוא ס''מ ועקלתון לילי''ת אך גם שם (דרוש הנער חגור החרב), אם נקרא בעיון, אין כדי לסתור את דברי. בעקבותיו הלך בעל עמק המלך ואף תלמידים נאמנים יותר מגורי האר''י. אני התמקדתי כאן בזוהר ולא לחינם.
בברכה
יעקב