לפטריוטים ולצדקנים!
באתר האינטרנט שלי, במקום המתאר את המסלולים בגרמניה, התייחסתי בכובד ראש לדילמה. סבי לא הגיעו למחנות ההשמדה, אם כי אחיהם נטרפו על ידי החיה הנאצית.
זכיתי להיות תלמיד מ''א של פרופ' אהרון ווייס, מעורכי האנציקלופדיה של השואה ובמשך תקופה ארוכה הייתי שבוי, פשוטו כמשמעו, בעצמתו של חקר השואה. למרות זאת, אני מטייל בגרמניה, מתרשם מנופיה ונפעם מאוצרות האומנות שבה. בו בזמן אני נתקל בתושביה ותוהה כיצד אומה שהגיעה להישגים תרבותיים כה גבוהים, מסוגלת לחולל זוועה כזו.
אפשר לחלוק על החלטתי לטייל בגרמניה, אולם כתיבה רגשנית או צינית אינה נותנת משנה תוקף לדעה כזו.
ההתלבטות לגבי ביקור בגרמניה הינה ערכית ומאד איישת. מדינת ישראל החליטה, לאחר ויכוחים קשים, לקיים יחסים דיפלומטיים מלאים על גרמניה. לאחר ויכוחים קשים עוד יותר החליטה לקבל שילומים, לפרט ולמדינה. הסכמתה לתהליכים אלו היא בעצם הכרה שקיימת גרמניה אחרת. ואכן, גרמניה של היום, למעט מיעוטים שוליים ואלימים, מסתייגת משוביניזם לאומני, יותר מכול מדינה אחרת באירופה. להשקפתי, אפשר לטייל בה, כפי שאפשר לרכוש מתוצרתה (גם ציוד צבאי!) ובו זמנית, לזכור ודבר לא לשכוח.