אני בן 29 בשנה שעברה סיימתי תואר אחרי 6 שנות אקדמיה שבהן החלפתי תואר, לקחתי הפסקה קצרהשל סמסטר וחזרתי שוב לשערי האקדמיה. לפני שנה הגיע הרגע שכ''כ ייחלתי לו, המבחן האחרון...יצאתי ממנו בהרגשה מצויינת, בערב חבר טוב התחתן, ולמחרת ב 6 בבוקר הייתי על מטוס בדרך להודו, לא אספר את כל החוויות מהודו, כי כתיבתך מתמקדת בקוסטה ריקה בה ביקרתי בעבר, אך רק אומר שאני מבין לליבך , חזרתי מחצי שנה מופלאה וגם אני יושב בבית ומחפש עבודה וכמובן שלא מוצא....אךךך הרגשת החופש הנצחי, החופים המדהימים, לא לשמוע את צמד המילים משבר כלכלי בכל בוקר שאני מרים טלפון לאבי או אימי,,,, להיות רחוק ולא לשמוע את המילה ''מיתון''...מתגעגע..מקווה שנהנית נצור את הרגעים הנפלאים, בקרוב יבואו עוד