אני בדיוק עושה סמנריון ואני משתמש בספרים של איילה שכותבת באמת נפלא... :-)

אני מאוד מסכים לגבי ההבדל בין אהבה להתאהבות.. אנשים בימינו מחפשים את הריגוש, בעצם חושבים רק על עצמם במובן האנוכי והפיסי יותר, ומחמיצים את האהבה הנשגבת והרוחנית. מתישהו מבינים שאחרי כל "היי" יש נפילה מאוד גדולה.. ומי שהתמכר לחיים כאלו של עליות חדות ונפילות חדות, מתישהו צריך להיגמל מכך וגם מהדחף הזה לחפש את בן/בת הזוג המושלמים ולרדוף אחרי התחושה של ההתאהבות שבעצם מהווה דרך לברוח מהמציאות ומעצמנו..

בהתאהבות יש סגידה לבן/בת הזוג ממש כמו לסם... שגורמת לנו לשכוח את עצמנו ולברוח מהחיים.. או לחזור אחורה לדפוסים ילדותיים ותלותיים שחסרים לנו מההורים.. אבל באהבה יש קבלה ונתינה אמיתית- ויש באמת אכפתיות וראייה של האחר ואת עצמנו כפי שאנחנו- ולאהוב ולקבל בכל זאת! :-)

למי שרוצה לקרוא עוד..
אני מזמין אתכם לרשומה בבלוג שלי:
"ההבדל "הדק" בין משיכה, התאהבות ואהבה"
(פשוט עשו חיפוש בגוגל..)

המון אהבה ובהצלחה לכולכם!
גיל :-)