על ידי הנוכחות ברגע , מרגע לרגע, הכל מובא אל הרגע הזה ומתאזן.
האדם מחפש את הצליל שלו, האיזון קיים בעומק, באדם.
אנו מזהים את חוסר האיזון, ובמקום לשים דגש על חוסר האיזון, לשים דגש על האיזון.
עלידי ראיית חוסר האיזון - באותו רגע ניתן להגיע לאיזון עצמו.

אי שקט בא מהצורך לשלוט, לשלוט באי שקט זה הופך מעגל ללא סוף.

התגובה מראה איפה יש תלות בדימוי העצמי.

החופש הוא רק חופש, צריך לדעת לחכות עד שיש הקשבה, שנגמר הדיבור הפנימי והחיצוני.

לחכות, להעביר מסר ללא מילים, לחכות .. רגעים מגיעם .. לא לברוח למחשבה לאישיות לחכות..

חופש מלהצחיק, מלבחור, מלהצדיק, ללא מטרה פסיכולוגית.

השיטה היא החופש מהשיטה. חופש מאבחנה מפתלוגיה .

לראות ולהקשיב במשמעות הכי טהורה של הרגע באופן מוחלט. ראיה לא אנליטית, ראיה מהגלובליות מאחורי הגולגולת ולמטה.

כשיש תגובה ריגשית, להיות אחד עם התחושה ברגע ..

בהקשבה לגוף מזוהים בקלות המתחים והכיווצים, אם מזהים אותם כך, זה מפני שמהות השלווה האמיתית והבריאות האמיתית ידועה.
הצליל הנכון הזה הוא מדריך שאינו שוגה, ממנו נולדת הפעולה ההולמת.

עלידי התבוננות קשובה מגיעים להבנה אינטואיטיבית של איזון והרמוניה, המדריך הפנימי נגלה כך לאוזן של זה המקשיב לו.