וכך נאמר אצל אלתרמן בכוכבים בחוץ, 'שיר בפונדק היער':
ויד איש לא הייתה בו. באושר אפל
מצאָתוּ בַּיער אֵימת המוות.
האריה הירוק -
העץ הנופל -
רדפהו וַיַךְ ולא שב עוד.
אינני יודע אם התכוון המשורר לאריה הירוק של האלכימאים וקרל יונג ושאר זקני הניו אייג'. אולי. הדימוי יפה גם ככה.
אבל גם המאמר מעולה. תודה. אני כבר מרגיש את השינוי סביבי ובתוכי.