לביריוני הקפיטלזים המושחתים יש מליארדים, ולאחרים פרוטות.
שפע מזון בעולם ואחרים רעבים.
אדם אחד גר בבית מידות ענק והשני ברחוב ללא קורת גג.
ההויה האנושית אינה מפותחת דיה, היא מונעת מיצרים פרימיטיביים נמוכים ולא ממשת את הפסוק: ''מותר האדם מן הבהמה''.
דמיינו כיצד היתה נראת החברה האנושית לו לכל אדם היה צורכו, כיצד היתה מתפתחת החשיבה האנושית כאשר המוח של רוב תושבי העולם היה פנוי מהישרדות קיומית ויכול ליצור.

מיכאל מדבר אלי.

החיים הם תחזוקה פנימית וחיצונית. כשהחוץ מסודר, יש זמן לחיות חיים פנימיים מסודרים. ואולי ההיפך? מה קדם למה: הביצה או התרנגולת?

מקסים

וכך הם חיים בעולם שלהם עם הזמן שלהם(שהרי האמת היא שאין זמן - בעולמו של הבורא - והזמן הוא מושג סובייקטיבי\\חברתי) ותפיסת המרחב שלהם, אבל את זה קשה לראות היום כי רוב העולם כבר צועד אל (אל - ישר אל) עולמו של הבורא היהודי, גם אם הם לא מודים\\מכירים בזאת ככתוב ''בית ישראל לכו ונלכה''

איך עוצרים כעס?

חכם לא מתחיל דברים שפיקח יודע לצאת מהם...
ודי לחכימה ברמיזה

והאנשים יבינו שאין זמן, אבל ההווה של הבורא היהודי גבוה ורחוק בהרבה מההווה עליו מדברים עכברי הניו אייג' ההינדואיסטים\\בודהיסטים

אמא שלי היתה אומרת בוקר טוב אליהו
או
ברוך הבא הביתה
חחחחחחחחחחח
בכל זאת נהנתי לקרוא
חחחחח

ניכרין דברי אמת. מה שאינו נמצא בתמונת העולם המנטלית לא ייראה כלל בתמונת העולם הפיזית. ''תסמונת רוכבי האופניים של ניו יורק'' אני מכנה זאת. ומעשה שהיה כך היה: לפני שנים, כשביקרתי בניו יורק לראשונה, לא ראיתי אותם, את רוכבי האופניים. רק אחרי שחזרתי ארצה וצפיתי בסרט בערןץ 8 על אודותיהם, למדתי על קיומם. לימים, כשחזרתי לניו יורק, לא יכולתי לא להבחין בהם. הם היו בניו יורק לאלפיהם. בכל שדרה ובכל קרן זווית. העיניים הפיזיות שלי ראו אותם ראיית ממש, כי העיניים המנטליות שלי במרחב התפיסה פינו להם מקום בתמונת הנפש שלי. הרחבת העולם הרוחני מרחיבה את העולם הפיזי ומדקקת את תובנותיו. אני מאחלת זאת לכול בפרוס השנה החדשה.