אפשר להבחין מתשובותיה שהיא מיזנטרופית ולא הייתי רוצה אותה כחברתי.
לא קוראת גלריה וסגנון כמעט בכלל אבל העיתונות מתה.

אין ספק שליסה פרץ מוסיפה רבות להדהוד האופנה האיכותית בארץ, אבל השליליות החמוצה שלה מוציאה את המיץ
ישראל מלאה באופנה נכונה
לאנשים פה יש סגנון
וזה לא נראה שזה מה שהיא באמת חושבת
זה נראה ניסיון למצב לעצמה איזו שהיא דמות
סטייל אנה ווינטור או משהו חמוץ כזה
שפריפרית כמוה לא באמת יכולה להיות
עם כל הכבוד

תענוג לקרוא את גלריא.

האופנה בישראל נמצאת במצב אבסורדי של הרבה דיבורים ובעצם שום דבר מגובש בשטח. התרבות התל אביבית , שמבוססת על איזה דימוי שטחי שאין הרבה מתחתיו, מכתיב את מצב האופנה העגמומי בארץ, כזה שמחבר בין עיצוב אופנה לסלבריטאים, ולא לאמירה, ובין בגד לסטייליסט, ולא לטקסטיל.

לא ברור איך שרדתי חצי מהלהג

כמה עצב וקושי. אוי אוי אוי.

תגידו, זוהי ליסה פרץ הילדה מקרית-שמונה?

אז כאן אנו רואים כמה שהיא התקדמה? יפה יפה.

ליסה,
תורידי את המייק אפ, תעיפי לעזאזל את הסטייליסטים [מלה מטופשת של ריקנים], עורכי טורים חסרי בינה ותחזרי לעצמך. לא, אל תתני לאף אחד להחזיר אותך ל''חור'' שממנו באת [אגב, כמה מ''חברייך'' מסננים לעצמם את המשפט: ''מאיפה הגיעה השוורצע-בלונד הזו?]

ליסה, שנה מאושרת שתהא לך והלוואי ותחזרי לעצמך במהרה. דרישת שלום למשפחה [למרות הקושי זה הבית ולא יעזור כלום]

ליסה, לא נעים לי להגיד לך את זה (סתם, נעים לי מאוד), אבל זה כוללללה בגדים! תנוחי קצת, נשמה. על איזה מסורת או יחודיות את מדברת? לאיזו מסורת את משתייכת בדיוק? מרוקו פינת ק.שמונה? את חושבת שאת או אמילי קרפל מקוריות יותר מכל ישראלית ממוצעת אחרת ברחוב? ההבדל היחיד הוא שאתן הפכתן את קורבנות האופנה למקצוע. תלבושות ההוט קוטור (אלק) שלך או הבגדים המ-ג-נ-י-ב-י-ם של אמילי קרפל ואחיותיה רטובים מזיעה מרוב מאמץ לבטא את האישיות הייחודיות שלכן, שהיא דרך אגב העתק מדויק של מה שראיתן במגזינים ובטלויזיה. אז תרגיעי קצת (הרבה) ותפנימי שאפשר להתעסק בבגדים (שזה עיסוק מכובד) בקצת פחות חשיבות עצמית, משל התעסקת במציאת תרופה לסרטן או קידום תהליך השלום.

אילו דברי תוכחה, כמה עומק! הלוואי ויבוא יום ובו נשים כמו ליסה פרץ לא יצטרכו לסבול מהלבנטיניות שלנו, עם ישראל. ליסה, קחי את עצמך לניו יורק ותחסכי מאיתנו, לובשי הגופיות והכפכפים, את דעותייך המתנשאות.

ליסה היקרה,
אני מעריכה אותך מאד ואת דרכך בעיתונות הישראלית. אני עוקבת אחרייך לא מעט שנים, ואכן צמחת להיות אשה מרשימה ומשפיעה. עם זאת, לצערי, נכונות השמועות. את בלתי נסבלת, ולעבוד מולך זה בעיקר לירוק דם ולהיעלב בכל פעם מחדש. את בלתי נגישה, לאקונית, לא נעימה, וזה בלשון המעטה. חוסר הכבוד שלך לסצינת האופנה המקומית גורם לך להקדיש עמודים שלמים באופן חסר פרופורציות לכל מיני ילדות שסיימו שנקר ופתחו כוך על 15 מ''ר בסמטה אפלה בגן החשמל, עם חמישה פריטים בקולקציה וחוסר הבנה מוחלט בעסקים (מה שגורם להן כמובן לסגור את החנות ולהתפייד בתוך שתי עונות. הדוגמאות, לצערי, רבות מספור. ליכטנשטט, זוכרת?!).
לא הייתי מתמרמרת כל כך, אם ה''גילויים'' המרעישים האלה לא היו באים על חשבון מעצבים ותיקים ומוכשרים שכבר סללו את דרכם אל לב הקונצנזוס, אבל עדיין מקווים לאייטם או ביקורת קולקציה ב''גלריה''.
ולסיום, לגבי הכותרת, אני מאושרת שבחרת לעזוב לעיתון עם 5% רייטינג והשארת את סגנון (סמרטוטון שהפכת במו ידייך למוסף האופנה והלייף סטייל הכי טוב בארץ, ועל כך תודה), על 15.5 אחוזיו בידיים של ענבל פרגר-לטעמי, העורכת הכי טובה בארץ.

במדינה הזו שאנשים מגיעים לתפקידי מפתח ואין להם כל קע מקצועי בנושא