אם הכל נעשה מרצונו של האל, ואין מישהו שעושה משהו - אז מיהו האדם הזה שאת קוראת לו מורה?
ומדוע הוא (או כל אדם אחר בעמדת המורה) זכאי להקרא מורה ולא מישהו אחר?
אם באמת היית מפנימה את שיעוריו של ראמש, היית כבר יודעת שכל מה שקורה לך וכל אדם שאת פוגשת הוא המורה שלך, ולא היית צריכה לנסוע למקומות רחוקים ומשונים.
המורה והתלמיד הם שתי תוויות שאנשים המציאו, אבל במציאות אין באמת דבר כזה.
שבת שלום