אם תבין
שהעולם אשלייה
תעלם התשוקה
תשחרר את אחיזתך
בהבל הבלים
אז תסיר
את האבק
משהו יקר
שקיים אצלך
בפנים יתגלה
לך, כן זוהי
הנשמה הזקוקה
לאוויר צח
אוויר
פסגות
והדג ?
הדג לא דואג
כי הים דואג לו.

להיות קשוב לעצמך.
זה להיות בקוזאלי
להיות מחובר לעצמך
זה להיות בקוזאלי
משם צומחת הנשמה
וממשיכה לעלות בסולם
שלב ועוד שלב
עד שמגיעה
גבוה
ומתחברת
לעוד נשמות
לאלוהים
ומלאכיו

היקום מזמן לנו
מקום אסטראלי
כדי שנתבונן בו
והנשמה שלנו תבחר
מה מתאים לה
ואם תרצה לבחור
בקוזאלי
האור שבתוכנו יתגלה
ללא אסטראלי
אין צמיחה
אין התקדמות רוחנית
אין קוזאלי
אין אור.

אבא שלי, ז'ל, היה מטפס הרים, אבל אמא שלי, ז'ל, אף פעם לא הרשתה לי לטפס אתו. כל ימי התעניינתי במטפסי הרים. כנראה, כמיהה כזו. עכשיו אני מבינה למה...

אני לא הייתי מעיזה להופיע כך בציבור! כל הכבוד על חוש ההומור.

הדג שנולד לחיות במים וטוב לו שם, משכנע את עצמו שיש עולם יותר טוב, היבשה, ואת כל חייו מקדיש כדי להגיע לשם ולחיות שם. אבל הוא לא יכול ולא יוכל, כי הוא דג... לא יותר פשוט להנות מזה שהוא דג? אפשר לבקר מדי פעם ביבשה, אבל לדעת שהבית שלך זה המים. אחרת זו אשליה...