זמן לא ארוך לאחר שנכנסתי לביתי, נפטר השכן מעבר לכביש. באותו הזמן היו מעט מאוד שכנים בשכונה ואני הרגשתי צורך להיות ידידותית לשכנים ממול. השכנים ממוצא כורדי ובשבעה היו שם הרבה נכדים. אפיתי עוגת שוקולד והבאתי אותה כשבאתי לנחמם. אמרתי שהעוגה לנכדים. אחי האשה האבלה נזף בי קשות ואמר שזו לא חגיגה, זה שבעה. התביישתי והבנתי שפגעתי ברגשותיהם. כוונתי הטובה הפכה למשהו לא נעים.

אודטה-
כבר כתב על כך רבות החכם בדורנו אדם ברוך ז''ל, שהיא בקיא בנבכי ההלכה היהודית ומהגי העולם המודרני,
הטור שלך לא מתקרב לכתיבתו המעשירה והיה מקום פשוט להפנות לדבריו, ככל שהדברים נוגעים לקשר שבין העולם המודרני ליהדות-הוא כנראה כתובת טובה יותר
וכמה חסר לנו מורה ההוראה ודבריו המחכימים במדור ''שישי'' במעריב
יהי זכרו ברוך

אני חושבת שאנשים פשוט לא יודעים להתנהג כי לא חינכו אותם כמו שצריך, זה הכל.
אם הנימוסים היום הרבה יותר פחותים מכל בחינה, אין כל סיבה שבעת שיבעה יתחילו פתאום לתהנהג ''לפי הספר''. וחבל.

כל כך בטוחה שהמצאות שלך יהיו יותר טובות??