Thank you so much for such a fascinating writing!! Anzi observes the reality then goes deeper into its meaning and even deeper, reviling hidden secrets, in pure and simple aesthetic of story telling.

תודה על עבודת אלילים שנראית אנושית וחיונית כל כך

ממתינים לטיול איתך [נועם]

מאוד אהבתי את ההשוואה של הבית השקט הנצמד לצלע ההר ''כמו עז עקשנית''
מאוד אהבתי את תיאור של גילמו, חייה ופנייה ''באור רך של הבוקר נעלמים מפניה בני ה-32 כמה קמטים של דאגה.
סיפןר המיטולוגי של האלה גונה. וטכס הקרבת העז, מרתקים....כמעט כמו לבקר עמוד בתנך בזמן בית המקדש....לפחות פה אוכלים את העז.
הסוף, התיאור של שגרת החיים הקשים של גילמו...הם הסיום המושלם. נגמרו הטקסים, עכשיו חוזרים לחיים.
אגב.....צילום פורטרייט נפלא :)

כתבה פנומנאלית. מאוד ממליצה!

אך יש בהם אמונה ואולי גם עומק רוחני שיש בו מן ההארה. ואולי יש בהם אושר שאין בעובין המערביים שמסתתר מאחורי הקשיים שרק אותם אנחנו רואים.

אל תאבדו אותו בשיפולי ההרים התלולים של הודו

שמחה לקרוא כתבה שמאירה את חייהם הפשוטים אך הלא קלים של שבט הגאדים, אנשי ההרים שבדרך כלל 'שקופים' למטייל הממוצע. התיירות מתנהלת בסמוך לחיי הגדים ובמקרים רבים אף מזיקה - נזקי האלקוהול, הקושי הקיומי, והבת שחייה אצל הדודה... אבל העיניים של אחיה פתוחות, הוא רואה, ומספר, ומוצא גם את התקוה והאמונה.

א. התמונה ששמתם כמובן לא קשורה. היא תמונה של מקדש טיבטי (אולי מקדש נמגיל של הדלאי לאמה). אחיה כותב על המסורת השבטית של ה-גדים, אנשי ההרים, שבשלב מסוים נמזגה לתוך ההינדואיזם (או ההינדואיזם נמזג אליה)
ב. כיף לקרוא את אחיה ענזי. הטון צלול. וזה שהוא מדבר הינדי ומתקשר עם האנשים שעליהם הוא כותב, מעניק לכתבות שלו (ואני עוקב מרחוק כבר כמה זמן) נופך אחר, מזוקק, מרתק. קיה באאט ענזי סאהב!

מבינה ואוהבת את האשה שהצליחה להוציא את עצמה ממצב בלתי אפשרי. תודה אחיה, שאתה שם ומביא לנו לכאן סיפור גבורה מרגש ומלא תקוה בעודנו יושבים על סיר הבשר.

כותב על מה שהוא יודע, לא על דברים שאנו משערים..

תודה

''יפה יפה
אני מרוצה
עלה והצלח:)''

יפה לך, חי בין תרבויות וכותב. מברוק המברוקים על הטור. תיאור יפה של רגע שבוקע את היומיום וגם שרוי בתוכו.
מתי הכתבה הבאה?