לפני שנים עליתי במשקל, מה שלא ממש מחזק את הביטחון אצל האשה הממוצעת.
באותה תקופה התפרסם ראיון נוסף עם הבנקר הזאת שפתחה אז חנות ברחוב קטן באזור שנקין. באותה כתבה היא הפליגה בתאור הדאגה שלה ל''נשים האמיתיות''... החלטתי ללכת לקנות שם מכנסיים שיחמיאו לי, וכשהגעתי לחנות קיבלתי את ההתייחסות הכי משפילה שאי פעם קיבלתי בחנות בגדים.
נהגו בי בהתנשאות מעליבה בחלק מהזמן והתעלמות מוחלטת בחלקו האחר. נתנו לי להבין שבמידת הפיל שלי (אז 44!!!) אין לי יותר מדי מה לחפש אצלם, ושאם אני רוצה לטרוח ולחפש- אז לבד בבקשה!-אף אחד לא יעזור לי. ה''כוסיות'' שנכנסו במקביל לחנות זכו למלוא השרות, כמובן.
מאז חזרתי למידה 38, ולתנאים שמאפשרים לבזבז הרבה על ביגוד שווה-כמו שאני אוהבת.
מיותר לומר שלעולם לא אוציא שקל בחנויות שלה?