בתחום ספרות הילדים כמות החלטורות פשוט מבהילה. זה לא כל כך קל ופשוט לכתוב ספר ילדים בעל ערך נצחי. ''האריה שאהב תות'' הוא בעיני סיפור עלוב (עם כמה התחכמויות להורים) המעוטר באיורים משובחים ותו לא. ''אבא עושה בושות'' הוא חלטורה איומה. להבדיל, ''מעשה בחמישה בלונים'' הוא יצירת מופת בה כל מילה שקולה ומדויקת.
ויש עוד כמובן...
אחלה ספר, מלבד השורה המזעזעת - ''ויותר הוא לא התנהג כמו טיפש''... כלומר - ילד שלא בדיוק רוצה לאכול מה שאמא שלו מכינה הוא - טיפש???
איך מאשרים טקסט כזה? איזה מסר מעבירים לילדים? טיפש? מזעזע בעיני!