עוד מימי ההגירה הגדולה לארה''ב (בסביבות 1870)הגרו יהודים רבים שנמלטו מאימת הפוגרומים שהתחוללו ברחבי רוסיה ופולין, לארה''ב כשחלק גדול מהם משתקע במיין מכיוון שמיין המשופעת ביערות ועצים היתה מקום מרכזי למסחר רחב היקף בעצים ויערנות, היהודים שהיו למודי נסיון בתחום ועסקו בעבודות דומות במקומות המוצא שלהם מצאו להם פרנסה והשתקעו שם. במרחק של כ 45 דקות נסיעה מהפארק הלאומי אכדיה שלחוף האוקיינוס של מיין ישנה עיירה שקרויה בנגור על שפת נהר הפנובסקוט בה ישנה קהילה יהודית שהיתה ענפה מאד באותה תקופה, כיום מאחר והמסחר בעצים עבר יותר לדרום אמריקה וקנדה הקהילה הצטמצמה מאד. יש לציין שבאותה עיירה אפילו היתה מסעדה כשרה עד לפני כשנתיים ויש בה אוכלוסיה יהודית לא מעטה עד עצם היום הזה( שם גם מתגורר סופר ספרי האימה סטפן קינג)
יהודים דתיים רבים מגיעים למקום בתקופת החופש ונהנים משירותי בית הכנסת האורטודוכסי שקרוב למרכז העיירה. למעשה בכל רחבי מיין השתקעו מהגרים יהודים אך בבנגור היתה קהילה יותר מפותחת וגדולה. בקיצור מקום יפהפה ומקסים עם נקודה יהודית אפילו במקום הנידח הזה....