כן, בתנך יש התיחסות להישארות הנפש בצורה מפורשת.
קהלת פרק יב פסוק ז; וישב העפר על הארץ כשהיה,והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה. להשוואה עם בריאת האדם, היצור היחיד שנברא בשני שלבים-גוף ונשמה, ראי בראשית פרק ב פסוק ז; וייצר ה אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים.
בהרבה מקומות בתנך מופיע ענין גילגול נשמות בהזכרה או בפרטי פרטים, אבל בצורה שאינה נגלית אל העיין, כמו שיר השירים שכולו סודות עליונים על גילגולי נשמות ועליו אמרו חכמינו; כל התורה קודש, ושיר השירים קודש קודשים.
מפני מה להצפין.?
כמו כל הישג בחיינו, נצטרך להשקיע מאמץ מאסיבי,ללמוד,להטמיע, להיתנסות,ללמוד,וחוזר חלילה.גם החכמה מושגת רק על ידי מאמץ, והמאמץ והמיקוד במטרה מאפשרים לנו את הצמיחה הרוחנית, כמו שנאמר; יגעת ומצאת תאמין

ונועדו להתמודדות עם הפחדים האנושיים מהמוות

אני מאמין באלוהים וכופר בעזרת אלוהים.

מבלי להתייחס לשאול ולבעלת האוב.

בנושא הגלגולים: ספריו של הפסיכאטר היהודי-אמריקאי ד"ר בריאן וייס.
בנושא החיים בין הגלגולים: ספריו של הפסיכולוג ד"ר מייקל ניוטון.
שניהם אנשים רציניים שהשקיעו לא מעט שנים בנושא וחקרו אותו בעזרת אלפני מטופלים שהופנטו.

הגוף הוא יחיד ומיוחד לכל אדם, וכך גם הנפש שבאותו גוף. כלומר: לגוף אחד מתאימה רק נשמה אחת.
מסקנה: הנשמה מתפתחת כתודעה ייחודית של הרוח; רוחו של הגוף. אך מכיוון שמהותה רוחנית ( כמו הרוח, שהוא " הרעיון של הגוף והחומר בכלל ), היא מתקיימת ומתפתחת לנצח על-בסיס חייה הגשמיים. הנשמה היא " גוף רוחני ".

ממש ממש מעניין. מחכה בקוצר רוח לכתבה הבאה. מעניין שמי שמת חוזר בגלגול לאותו ה''גזע''. כלומר הדרוזי נולד מחדש בתור דורזי והאמריקאי נולד מחדש בתור אמריקאי... מעניין אם הגלגול מוגבל לאיזור טריטורי מסויים אם שהנפש בוחרת באותה גזע כי זה משהו שמוכר לה מהגלגול הקודם...

המאמר על גלגול נשמות נחמד מאד. לצערי, התגובה הקודמת שכתבתי כאן סוננה על ידי NRG או נעלמה.

בכל אופן, לגבי הניצוץ האלוהי, כדאי לדייק. האם אתה מתכוון להארה = הגילוי שאטמן או ברהמן?

משום שלא מדובר על ניצוץ, ולא בתוך, אלא הגילוי שהאדם הוא השמש עצמה (ושאין פנים או חוץ).

.and then circulated by the honest people without knowing what they are perpetrating.
However, I went thru the book of John9/2 i תלמידי ישו שאלו :רבי ! מי אשם בזה שהאיש הזה נולד עיוור ? הוא או הוריו ?
מפר הזוהר מספר :.הנשמות חייבות לחזור לחומר המוחלט ממנו הן צמחו .אבל כדי להשיג זאת הן חייבות לפתח את כל השלמות:: הזרע אשר נטוע בתוכן, ואם לא מילאו את התנאי הבסיסי הזה במהלך החיים, הן חייבות להתחיל מחדש, וכן הלאה, עד שרכשו המצב הראוי למפגש עם האלוהים
בספר הקורא'ן סורת אל-בקארה 2/65 מוחממד אומר :ולכל היהודים שלא שמרו את חוקי השבת ציווינו עליהם להיהפך ל :קופים מכוערים.
עיקר אמונת הדרוזים צפונה בגילגול נשמות :א-טקקמוס.
חלוצי הרעיון ,כמובן :ההינדים והבודהיסטים
קצר המקום לצוטט קטעים מה-וודאס בנושא.
היה לי חבר יפה-תואר (הומו) במרוקו שהתוודה שבחייו הקודמים היה אישה

זה לא אומר שהמטרה של הגלגול היא כפי שהבודהיסטים טוענים או כל מטרה אחרת.

זה בסה''כ אומר שהתופעה קיימת.

במהלך חייו, מודע האדם בד"כ רק לעולם החיצוני, באמצעות חושיו. כשהעולם הזה פוגע בו ומכאיב לו, מבין האדם שלא יוכל להיות מסופק ע"י חוויות החושים, מקנה פחות חשיבות למושאיהם ופונה פנימה. ההימנעות מסיפוק אקססיבי של תאוות הגוף, הרגש והשכל, ומציאת אושר בחוויות "רוחניות" יותר ויותר (ממתן עזרה לזולת, עד הסחת דעת שיטתית מאובייקטים חיצוניים באמצעות מדיטציה או תפילה), מביאים את האדם לתובנה שמהווה תפנית: מודעות פנימית, לא תודעה חיצונית, היא מקור האושר! תובנה זו מחוללת בו שינוי מהותי, שמנתק אותו מן התלות בעולם (ומכאן: בגוף), בלי שיפסיק לתפקד בו (באמצעות הגוף).

התהליך הנ"ל אורך זמן רב: כל עוד מופנית התודעה החוצה ומחפשת סיפוק בעולם, זקוק האדם לגוף, אותו ירכוש בסדרת לידות (התודעה אינה נכחדת בעת המוות וממשיכה לחפש את סיפוקה בחוץ, מה שגורם לה לבחור בגוף חדש שיאפשר זאת). כשהתודעה פונה לבסוף פנימה (וחוברת, הופכת, או למעשה שבה להיות מודעות), אין עוד צורך בגוף והאדם לא ייוולד שוב. הוא יישאר מודעות טהורה, כפי שהיה - ונותר, בלי לדעת זאת - במקורו האלוהי וכפי שיישאר לנצח.

"לא יהיו לך אלוהים אחרים על פני"

המושגים של שכר ועונש אינם נכונים למושג הקארמה, הם לקוחים מהתפיסה היהודית-נוצרית.
הקארמה היא זו לדואגת לכך שמעשה שעשית, שאכן היתה בו מידה של התקשרות, אך היית אמור ללמוד ממנו ולהפנים שיעור מסוים. כל מעשה כזה הוא סוג של צומת בדרך, אם נעשה את הדבר הנכון, נכון לנו, אז נוכל להמשיך בדרך, אם נעשה בחירה שאינה נכונה נצטרך לחזור לאותה צומת על מנת לחוות אותה שנית, מצד כזה או אחר.

אולי אפילו הטובה ביותר שקראתי עד כה.

ההרגשה ''והארה'' הרוחנית שלי בה הרגשתי תיקון ומשהו מהמושג של תיקון ומתן תורה האמיתי, היה לי כשנסעתי לבית הקבליסיטית יפה כהן ברחוב אבני נזר בבני ברק, והקבלתי בביתה חינם! כמו כולן. וכששמעתי עצות רוחניות מועילות לחיים מאושרים, והתברכתי מהקבליסטית, ברכות שמאוד עזרו לי, והכל חינם ובכייף.
ה''הארה'' והתיקון שאני חשה מאז, והתועלת שיצאה לי מהברכה שלה, זה לדעתי הכי קרוב למשהו הכי אמיתי בנשמה.
מאחלת לכולן חג שמח
תהנו בכייף
והכי חשוב ת'זהרו לא לאכול יותר מדאי מאכלי חלב...לא להשמין...

כשאתה אומר ''עד שיגלה את הניצוץ האלוהי בתוכו'' (במילים אחרות, עד שישיג מוקשה).
זהו רק סגנון ביטוי שיהיה ברור לקהל הקוראים? כי הרי אם נדייק, הוא יגלה שאטמן הוא ברהמן, כך שהוא לא ניצוץ אלא השמש עצמה (וכמובן אין בפנים או בחוץ)

אם כולם חוזרים אז היינו צריכים להיות עם כמות קבועה של אנשים כל הזמן.אחד הולך ומיד הוא צץ במקום אחר בעולם.

משמיעת הרצאות בקבלה ,עולה תמונה דומה.וכאדם מאמין ,קל לי להזדהות עם הכתבה.אבל איך מגיעים להבנה הזו?