אודיטה אין כמוך הייתי רוצה לשבת לשתות קפה כיף להיות לידך

אני לא מאמינה שמדובר ביהודים רחמנים. איך אפשר לזרוק כלב כי הזדקן, כי המליט, כי יש גורים. בושה וחרפה לישראלים שדואגים לתחת שלהם היכן שלא צריך. שיצאו להפגין על המחירים ועל זה שעושקים אותנו. בתור אוהבת חיות מושבעת ורחמנית, לא מסוגלת לקרוא על הרשעות של הישראלים כלפי חיות. אנחנו לא עם סגולה אלא עם רע.

לשרון חלבי ולכל הצוות שעוזר לה - תבורכו על היוזמה המבורכת מאוד של דאגה לכלבים. למי שיש כלב ואוהב כלבים, יודע כמה הכלבים הם מקסימים, חכמים, נאמנים, חברותיים, ופשוט כפי שהגדרתי בכותרת, הכלבים הם מלאכים על ארבע. גם לי יש כלב מקסים ואנחנו מאוד אוהבים אותו.
הלוואי ויהיו יוזמות נוספות בישראל לדאוג ככה לבעלי החיים, לכלבים ולכל בעלי החיים באשר הם, שכן בעלי החיים הם חסרי אונים, ולא יכולים לדאוג לעצמם. ועוד פעם, תבורכו על פעילות זו.

אודטה, הכרתי אותך מאז ההמלצה שלך לפני כ-20 שנה על איזה מטהר מים עלוב שגם היבואן שלו אז שכח כבר את שמו, באופן חסר ידע ושיטחי לחלוטין (אני מהנדס בתחום המים). מאז, לא ראיתי שינוי. אולי ''קלילות'' היא דווקא היתרון שלך.

אני בת 56 מחליפה עבודות כל חיי ועדיין לא מצאתי את מה שאני הכי אוהבת לעשות. אני רוצה לחוות את כל החוויות, מצליחה בעבודותיי ומעריכים אותי. ולכן אני חושבת שהעבודה הבאה היא היא המתאימה לי ביותר......ותהיה הטובה ביותר גם מבחינת התגמול.
לעומתי - חברה שלי שבכיתה ראשונה בתיכון ''עפה'' תפסה את העבודה הראשונה בשתי ידיה ונעצה בה ציפורניים בכוח. התקדמה בה יפה ומרוויחה הרבה יותר ממני.

כן, גם אני בחרתי בדרך הזו, למרות שכיוונו אותי למשהו ''נשי'' יותר בעיני הורי.

ועד היום תמיד אומרים לי שהמקצוע הזה ''פג תוקף'' בגיל ארבעים. לשמחתי המציאות עד עכשיו מראה אחרת.

אז כן, צריך להתאמץ וללמוד ללא הפסקה כי בחרתי בתחום שלא קופא על השמרים.

אבל... כיף לי.
איזה כיף זה להנות כל כך בעבודה עד שלא מתחשק ללכת הביתה כי.. יש רק עוד משהו קטן שמעניין לבדוק.

איזה כיף להרגיש שגם אם אזכה בלוטו עדיין ארצה לעבוד באותו דבר.

חכמה קטנה להביא 100 דוגמאות של אנשים שהלכו בדרך שלהם ללא שיקול כלכלי והצליחו. על כל אחד מהם אפשר להביא 10000 שהלכו בדרך שלהם ללא שיקול כלכליונזרקו בצידי הדרך. אבל עליהם לא מדווחים בעיתון ליד פול מקרתני ושות,

גם אני אוהב את עיסוקי-טוקבקיסט מקצועי