הבאה במהירות (חס וחלילה).

גם זה שמרגיש 'בסדר' - ייבהל מאוד אם יראה שילדו חולה ולא מצליח להחלים (חס וחלילה).

גם זו שמרגישה 'בסדר' תצעק בזמן לידה (או תחניק צעקה על הכרית, אבל עדיין תרגיש כאב).

ואומר, להרגיש בסדר - זה נחמד במצב אופטימלי כשיושבים על הכרית בבית, קטורת מדיפה ריחה והמוזיקה מנגנת בשקט נפלא.

בעיני, זה יומרני להשתמש במילים הללו. כי כמו שאדם מרגיש 'בסדר' וחושב שנמצא ב'תודעה האין סופית' ברגעים מסוימים, - אז גם יש לו רגעים אחרים, שהם פחות נעימים.

אפילו מכעיס אותי - הדברים שאת/ה אומר. כי את/ה אומר/ת - "יש אנשים שמעל זה". האנשים נמצאים מעל זה, כשזה אפשרי עבורם וכשיש להם תנאים (כמו לשבת עכשיו על המחשב ולכתוב לי תשובה ברוגע). וכשאין להם תנאים - הם בוכים וצועקים ופוחדים בדיוק כמו כולם.

אז אולי לאלו ה'מתיימרים' להיות מוארים - יש יותר זמן בו הם 'חושבים' לעצמם שהם 'מעל זה' והם כמעט 'מאמינים' לעצמם שהם קרובים להארה. אבל שים אותם ברגע מצוקה ותראה כמה הם מעל זה באמת.

גם אני לעתים חושבת שיכולה להחזיק את העולם בכף ידי, אבל שניה אחרי זה נזכרת - כמה שהחיים יקרים ושבריריים.