כאשר איש הודי בניו דלהי מתרגל ויםפסנה הוא מתאמן בטכניקה שהיא חלק אינטגרלי מן התרבות שהוא חי בה ואבות אבותיו חיו בה.
אם הוא רוצה לשמור על היכולות שלו אותן רכש במהלך הלימוד והתירגול הוא עושה משהו טבעי שקשור לחיי היום יום שלו.
כשאתה מתרגל את זה ברמת גן, התירגול והלימוד נשארים בין ארבע כותלי החדר שבו עשית את זה. ברגע שאתה יוצא מהחדר הזה אתה חשוף לתרבות אחרת לגמרי, בעלת זרימה שונה ולכיוונים שונים לגמרי.הדבר דומה להבדל בין מי ששוחה עם זרם הנהר מול אחד ששוחה נגד הזרם. נגד הזרם זה הרבה יותר קשה ואתה בקושי מתקדם.
קשה מאוד לעקור שיטה כזאת כמו ויפסנה מהודו והמזרח ולנטוע אותה בישראל. קשה מאוד להצליח בזה....