נכון, יש רופאים שרושמים אנטיביוטיקה יותר ממה שצריך, אבל האפ תנסי לטפל בדלקת הראות של הילד שלך או בדלקת קרום המוח שלו באמצעות שום???

ומה רע במשככי כאבים - כשצריך? יש בעיות שלהן כרגע אין עדיין פתרון אלא לחכות שיעברו (כגון שפעת), אז למה לסבול עד אז? כדי שהגוף ''יגיד'' לך שמשהו לא בסדר? זה הוא כבר אמר! ולתת לו לחזור על אותה אמירה שוב ושוב במשך שבוע לא יתרום לך שום דבר.

נכון, לא כל הרופאים נחמדים. נכון, יש לא מעטים אשר גם לא ממש מקצועיים כפי שהיינו מצפים. בסופו של דבר - הם בני אדם.

רופאים צריכים יום-יום להתמודד עם דרישות החולים, ואלו לא חסרות. כמעט כל חולה חושב שהוא החולה היחיד בעולם. רוב החולים, וזה מנסיון אישי, לא מוכנים להקשיב על ''אורח חיים בריא'' או שאין להם זמן. הם ממהרים לעבודה והבוס לוחץ. תנו להם את הכדורים שלהם, שמחליפים לדעתם כל דבר אחר (''דיאטה כדי למנוע סוכרת? למה? יש כדור!'').
זו לא הרפואה שחינכה אותם לזה. זה הציבור שחינך את הרפואה לחפש את הפתרון הקל והנוח, שהוא לא תמיד הכי טוב. החברה המערבית היא זו שחינכה את דורשי הטיפול להתנהג כך.

מקסים מקסים מקסים והכי חשוב רפואה שלמה!

וזו המערכת/המדינה.
כתבת יפה על התלאות שעוברות על מטופל במערכת הבריאות. כל מי שיודע משהו ברפואה מכיר את אפקט הפלסיבו ושאפקט ריפוי זה גודל ככל שהקשר בין המטופל למטפל חזק יותר.

מה שאת לא יודעת זה התלאות אותן עובר הרופא.
אני יכול לספר לך על רופאים שפגשתי בתחילת דרכי הסטודנטיאלית שהיו משכמם ומעלה, מדברים עם המטופלים ומשפחותיהם ונותנים אוזן קשבת. למעשה רובם היו כאלה.
אותם רופאים לאחר 3 שנות התמחות כשפגשתי אותם שוב היו צל חיוור של עצמם.
אי אפשר להיות רופא טוב כאשר אתה עובד 300+ שעות בחודש. כאשר אתה במחסור תמידי של שעות שינה - זה משנה לך את האופי, את סף התיסכול, את הסבלנות. המערכת מתפקדת בתת תקינה יחסית לכל מקום מפותח בעולם. עם חצי ממספר האחיות ועם אותו מספר מיטות כמו לפני 30 שנה (האוכלוסיה היתה חצי מגודלה היום והרבה פחות זקנה). כל זה מוביל לעומס יומיומי בלתי נתפש על הרופאים.

הבודדים שמצליחים לצאת מזה כמו אותו רופא שהזכרת בסוף הם ניצולים של ממש והם היוצא מן הכלל המעידים על הכלל.

אני לא יודע באיזה מדינה היא חיה ובאיזה קופת חולים היא, אבל התיאור שלה נשמע לי קצת קיצוני. רפואת המשפחה בארץ דווקא במצב סביר (הרבה יותר טוב מארה''ב וקנדה למשל) ומכל הרופאים שהיו לי בשנים האחרונות, אף אחד לא דחף לי אנטיביוטיקה לפני שווידא שמדובר בזיהום חיידקי.