אז ההומלס פה בפינה שאין לו אף אחד ואף דבר הוא לא קורבן? הוא בעצם מלך שלא מודע לעצמו?
ואם יחליט לבסוף להיות מלך אז גם אסור לו לחשוב שהוא בדרך להיות מלך, כי אז הוא קורבן?
אז הוא קורבן או מלך? ולמה אין מצבי ביניים? ומה זה בכלל עבודה פנימית? ומה רע בעבודה חיצונית? ולמה לא נדרש מאמץ?

הנזיר שמכר את הפרארי שלו, "הסוד" וכו'. כולם הוציאו ממני אך ורק ציניות. אני לא יודע מה יש ב"באדולינה" שנגע בי במקום אחר, שגרם לי לחשוב שאולי אני באמת לא חי נכון. משהו בתיבול של הכתיבה, בתוכן עצמו. מומלץ בחום.

הספר קסום והאיש עוד יותר.
כן ירבו אנשים חיוביים ויצירתיים כאלו בעולמנו!

לחלוטין לא מסכימה עם הביקורות הציניות מטה, הספרים אכן משלימים ועובדים על רעיונות דומים אבל למרות הקלילות וההומור השזורים בהם הם מהטובים והמעמיקים שקראתי.
לכל המבקרים - תנו עוד מבט ואולי תגלו את הסמוי מן העין.

של הסופר לעשות כסף על חשבון האנשים השיטחיים וההאבלים שבטוחים שהם מה זה קוראים פילוסופיה גבוהה.