המחצבים והמחיונים גם מתעכלים טוב יותר בעברית.
אני זוללת כל, אבל צריך להודות, כשאריה טורף זברה, הוא מתנפל קודם כל על הקיבה, כי שם יש עלים עם אנזימי עיכול שמאפשרים את פירוקם, וזאת משום שהוא יודע ששם האוכל הכי טוב. עלים זה האוכל הכי טוב, ופירות וישר מהטבע נא. מי שמצליח מרוויח.

וגם יש זרם שלם בתוך הטיבעונאות שאינו מצדד באכילת פירות אלה להיפך.
אבל בעיקר בעיקר חסר לי כל הצד הבריאותי של אכילת מזון צימחי חי.

האכילה הנורמלית של מזון תעשייתי מעובד, מזוקק ומחומם, מובילה לתחלואה הנורמלית במחלות כרוניות כגון התקפי לב, סרטן, סוכרת, וכו', ולתמותה בטרם-עת הנורמלית מהמחלות האלה. התחלואה, במיוחד בגיל המבוגר, כל כך נפוצה, שאנשים מאמינים שזה טבעי להיות חולים, ושזה נגרם מהגיל. למעשה, הקהילות והחברות שבהן נמצאה תוחלת החיים הכי גבוהה, והבריאות הכי טובה, הן החברות הטבעוניות. למשל בארץ הקהילה הכי בריאה היא קהילת העבריים מדימונה, קהילה טבעונית. ובחו''ל ההונזים, הוילקבמבים, וקהילות טבעוניות-טבעונאיות נוספות, הן המובילות התוחלת ואיכות החיים.

חוץ מזה שבגלל הפחדות שווא, רוב האנשים מתנזרים ממה שבאמת טעים ובריא - פירות מתוקים. במקום זה אוכלים ''מזונות'' שמתחפשים לפירות (עם תוספת סוכר מזוקק), ירקות (עם תוספת מלח מזוקק ושאר תבלינים), אגוזים וזרעים (עם תוספת שמן מזוקק). מוכרים לנו זבל מחליא - למעשה הציבור הרחב סובל מהפרעת אכילה.

אולי אתן לה איזה ניסיון

אף אחד לא בא פה לשכנע מי איך להתנהג, התחילו בטבעונות, פתחו מוסר ואל תפגעו בבעלי החיים. מעבר לזה עשו מה שבא לכם.

טבעונאות היא דרך חיים אומנם מוזרה למי שרואה אותה מהצד והמח שלו מושחת מתרבות האכילה המערבית. שוב, שכל אחד יעשה מה שבא לו, כל עוד הוא לא פוגע באחר.

ולמספר 4, שמור את הבורות שלך לעצמך, אתה תשמע חכם יותר.

עידן היקר, תודה להערתך-הארתך - טוב שכתבת.
במהלך חיי הכרתי אוכלוסיות רבות ומגוונות של הנמנעים מאכילה מן החי - טבעונים וצמחונים ועוד הגדרות, שבילדותי לא היו.
ומצאתי, שאמנם, רבים - בני-נוער וצעירים - מתחילים דרך הרגש של צער בעלי-חיים. אך, רבים - מבין הצעירים והמבוגרים - מתחילים מסיבות בריאותיות. לא הייתי מייחסת לרוב את הסיבה של צער בעלי-חיים, כסיבה עיקרית.
ומי, שמתמיד, באמת וברצינות, באורח-חיים בריא, גופני-נפשי-רגשי-שכלי-רוחני-תחושתי, תמיד מוצא את ההיבט הבריאותי כבונות עצום ורב (ולא כבונוס שולי - כפי, שהשתמע מדברייך).
ותמיד, יש גם לזכור את עניין צער בעלי-בני-אדם.
ואהבת לרעך כמוך.
ומה ששנוא עליך - אל-נא תעשה לחבריך.

ולאנשים ששומרים על משטר האכילה הזה - vegans.הייתה לי סטודנטית כזאת, היא לא אכלה דבש כי לפי התיאוריה שלה זה ניצול של הדבורים. העובדה שהדבורים עושות את זה עם או בלי שהיא אוכלת דבש ממש לא עניינה אותה. אפשר לראות מידע על ckhhe שלטון Blake Shelton שלפי תורתו גב' נצח אוכלת, באינטרנט, למי שמתעניין.

תודה לשחר שילוח היקרה - הביאה את דברי בנאמנות למקור הטבעי.
אכילה מן הצומח, כלל איננה סגפנות.
מדוע ?
1. הרגלי-אכילה הם עניין של חינוך/אילוף מגיל אפס - מקטנות והשפעות סביבתיות בהמשך.
2. אכילה מן הצומח מאפשרת להיות בריאים באמת ולהראות טוב לאורך עשרות שנים - לא רזים מדי וללא עודפי-משקל.
3. אכילה מן הצומח, כוללת מגוון וכמות גדולים בהרבה של פירות וירקות, טריים ורעננים ובצורתם הטבעית והפשוטה - מדי יום ולאורך השנים.
4. כל אכילה אחרת מהנ''ל כוללת, בעיקר מאכלים שתזונתם דלה ונזקם רב מתועלתם. והראיה - בתי-החולים, כשמם, גדלים ומתעצמים יותר ויותר.
5. על טעם ועל ריח, אין להתווכח. כמקובל.
6. גם אם בני-אדם טוענים, שטעים להם - הרגל הוא, כאמור ואין לוקחים בחשבון את ההשפעות הנלוות, כישירות לאיכות ומהות האכילה.

תודה לתשומת-לבכם. איש באמונתו יחיה בשמה ובאהבה,

שלומית נצח

בסך הכל ויתור על אכילת דם

שמתי לב שכאשר נמנעים בהדרגתיות ממוצרי מזון מסויימים, לאחר פרק זמן מסויים כבר אי אפשר לחזור ולאכול אותם.
פעם חשבתי שחיי אינם חיים ללא פחמימות מזריחה ועד שקיעה, טחנתי בורקסים, שניצלים, פסטות ברטבי שמנת, כאילו אין מחר.
וכהאטתי את הקצב והפחתתי בהדרגה, פחת גם החשק למאכלים הללו, ותוך זמן קצר, גם היכולת לאכול אותם.
היום, אם אגע במשהו מזה....אקיא.
אין כמו פירות וירקות, אגוזים וכו'.
אבל חייבת להודות שעדיין לא מוכנה לוותר על טופו, ירקות מבושלים, גריסים וסייטן, וגם על יוגורט מתקשה לוותר.