- 4.
אצל יהודים זה ידוע כבר מזמן...
איידישע מאמע, 01/09/14 00:51
עמדו תחת חלון של תלמוד תורה והקשיבו לקטנטנים הקוראים בקול בתורה, שרים את התפילה ומשננים שוב ושוב.
הציצו בין חרכי התריסים של בית המדרש בישיבות ותראו את ההמולה שבלימוד בקול.
נחמד שיש מחקר שמאשר את מה שחזלנ"ו הבינו מזמן...
במשך דורות ידעו יהודים לצטט תנ"ך ותלמוד בזכות השינון בקול.
אפילו אנכי, בביתי הקט, החלטתי לחזור למסורת. "רוצים תיק חדש"? אמרתי לתאומים שלי בכתה ה' בתחילת החופש. הבן-עליך לדעת לומר(ולהסביר) את פירקי אבות (אחלא רעיונות חינוכייים בין איש לרעהו) והבת- למדה שירות בתנ"ך (יופי של ביטויי לשון)
פה ושם עזרתי להם אבל הבית המה בצלילי לימוד ויש תיק חדש לשנה חדשה...
IP: 95.86.125.5דווח על תגובה זו
- 3.
תודה אבל זה לא חדש. הדברים ידועים מזה שנים במחקר.
יהודה לביא, 31/08/14 23:05
תחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מספק ניסויים לא מעטים שבהם היתרון של אמירה בקול רם מובהק. הנושא הוזכר גם בתיזה שלי מ 2004.
IP: 93.172.55.120דווח על תגובה זו
-
אם כי, כאמור, כפי שנכתב בכתבה, הנסיונות היו על מבוגרים.יהודה לביא, 31/08/14 23:16
ישנם הסברים אפשריים נוספים:
ראשית, אמירה בקול רם מבטאת כוונה, או ביצוע של פעולה מסוימת ("פעולת דיבור" על פי הגדרתו של אוסטין.) הפעולה מוסרת משמעות, כלומר מחברת בין משמעות לסימן. החיבור בין המשמעות לסימן נותנת לסימן את הכוח והיכולת הטובים ביותר להישארות בזכרון.
נדבך נוסף הוא השמיעה: כשהמלה נאמרת בקול רם, היא גם נשמעת ע"י הדובר ובכך מפוענחת ע"י מנגנון השמיעה בנוסף לאמירתה, ובכך מתחזק קידוד המלה בזכרון.
IP: 46.210.154.189 דווח על תגובה זו
-
- 2.
אקדמאי, 31/08/14 22:45
- 1.